בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק ט״ז
עונש החוטאים
א׳
אַל תִּתְאַוֶּה הֲמוֹן בָּנִים לֹא מוֹעִילִים, וְאַל תִּשְׂמַח בְּבָנִים רְשָׁעִים.
ב׳
אִם יִרְבּוּ — אַל תִּשְׂמַח בָּהֶם, אִם אֵין יִרְאַת ה׳ עִמָּהֶם.
ג׳
אַל תַּאֲמֵן בְּחַיֵּיהֶם, וְאַל תִּשָּׁעֵן עַל הֲמוֹנָם.
ד׳
כִּי טוֹב אֶחָד מֵאָלֶף, וָמוּת בְּלֹא בָנִים מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים.
ה׳
כִּי מֵאֶחָד מֵבִין תִּכּוֹן עִיר, וְשֵׁבֶט פּוֹשְׁעִים יֶחֱרַב.
ו׳
רַבּוֹת כָּאֵלֶּה רָאֲתָה עֵינִי, וַחֲזָקוֹת מֵאֵלֶּה שָׁמְעָה אָזְנִי.
ז׳
בַּעֲדַת חוֹטְאִים תִּבְעַר אֵשׁ, וּבְעַם סוֹרֵר חָרָה אָף.
ח׳
לֹא כִפֶּר עַל קַדְמוֹנֵי עוֹלָם, אֲשֶׁר מָרְדוּ בְּעֻזָּם.
ט׳
לֹא חָמַל עַל מְגוּרֵי לוֹט, אֲשֶׁר הִתְגָּאוּ בְגַאֲוָתָם.
י׳
לֹא רִחַם עַל עַם חֵרֶם, הַנִּכְחָדִים בְּחַטֹּאתָם.
י״א
וְכֵן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הַנֶּאֱסָפִים בִּקְשִׁי לִבָּם.
י״ב
אַף אִם אֶחָד קְשֵׁה עֹרֶף — פֶּלֶא אִם יִנָּקֶה, כִּי רַחֲמִים וָאַף עִמּוֹ, מַרְבֶּה סְלִיחָה וְשׁוֹפֵךְ חֵמָה.
י״ג
כְּרֹב רַחֲמָיו כֵּן רֹב תּוֹכַחְתּוֹ, אִישׁ כְּמַעֲשָׂיו יִשְׁפֹּט.
י״ד
לֹא יִמָּלֵט חוֹטֵא בִגְזֵלָתוֹ, וְלֹא יְאַחֵר תִּקְוַת חָסִיד.
ט״ו
לְכׇל צְדָקָה יַעֲשֶׂה מָקוֹם, אִישׁ כְּמַעֲשָׂיו יִמְצָא.
ט״ז
אַל תֹּאמַר: מֵה׳ אֶסָּתֵר, וּמִמָּרוֹם מִי יִזְכְּרֵנִי? בְּעַם רָב לֹא אִוָּדַע, כִּי מָה נַפְשִׁי בִּבְרִיאָה שֶׁאֵין לָהּ מִסְפָּר?
י״ז
הֵן שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, תְּהוֹם וָאָרֶץ — בְּהִפָּקְדוֹ יִרְעָשׁוּ.
י״ח
יַחַד הָרִים וְיִסּוֹדוֹת אֶרֶץ — בְּהַבִּיט בָּהֶם יִרְעֲדוּ.
י״ט
וְגַם עַל אֵלֶּה לֹא יָשִׂים לֵב, וְעַל דְּרָכָיו מִי יִתְבּוֹנֵן?
כ׳
סְעָרָה אֲשֶׁר לֹא יַרְאֶנָּה אָדָם, וְרֹב מַעֲשָׂיו בַּסֵּתֶר.
כ״א
מַעֲשֵׂי צֶדֶק מִי יַגִּיד? וּמִי יְקַוֶּה? כִּי רָחוֹק הַבְּרִית.
כ״ב
חֲסַר לֵב חוֹשֵׁב כָּאֵלֶּה, וְאִישׁ סָכָל וְתוֹעֶה חוֹשֵׁב אִוֶּלֶת.
כ״ג
שִׁמְעוּ לִי בָנַי וְלִמְדוּ דַּעַת, וְעַל דְּבָרַי שִׂימוּ לֵב.
כ״ד
בְּמִשְׁקָל אַרְאֶה מוּסָר, וּבְדִקְדּוּק אַגִּיד דַּעַת.
כ״ה
בְּמִשְׁפַּט ה׳ מַעֲשָׂיו מֵרֹאשׁ, וּמִבְּרֵאשִׁית הִבְדִּיל חֶלְקֵיהֶם.
כ״ו
סִדֵּר לָעַד מַעֲשָׂיו, וּמֶמְשַׁלְתָּם לְדוֹרוֹתָם, לֹא רָעֵבוּ וְלֹא יָגֵעוּ, וְלֹא חָדְלוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם.
כ״ז
אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לֹא דָחַק, וּלְעוֹלָם לֹא יַמְרוּ אֶת פִּיו.
כ״ח
אַחֲרֵי כֵן הִבִּיט ה׳ אֶל הָאָרֶץ, וּמִטּוּבוֹ מִלְּאָהּ.
כ״ט
נֶפֶשׁ כׇּל חַי כִּסְּתָה פָנֶיהָ, וְאֶל פָּנֶיהָ תְּשׁוּבָתָם.
ל׳
כׇּל אֵלֶּה חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד, וּלְכׇל צֹרֶךְ כֻּלָּם נִשְׁמָעִים.
על הפרק
פרק זה עוסק בעונשם של חוטאים ובצדק ה׳. בן סירא מביא דוגמאות מן ההיסטוריה — הענקים, סדום, עמי כנען — להראות כי ה׳ רואה הכול ומעניש את הרשעים, ואין אדם יכול להסתתר מפניו.