ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

ספר בן סירא - פרק מ״ג

תפארת הבריאה

א׳ גַּאֲוַת מָרוֹם רָקִיעַ טֹהַר, מַרְאֵה שָׁמַיִם בַּחֲזוֹן כָּבוֹד.
ב׳ שֶׁמֶשׁ בְּצֵאתָהּ מַגֶּדֶת בַּבֹּקֶר, כְּלִי פֶלֶא מַעֲשֵׂה עֶלְיוֹן.
ג׳ בְּצׇהֳרֶיהָ תְּיַבֵּשׁ אָרֶץ, וּמִפְּנֵי חֻמָּהּ מִי יִתְיַצֵּב.
ד׳ כּוּר נוֹפֵחַ בִּמְלֶאכֶת יְצִיקָה, שֶׁמֶשׁ שׁוֹרֶפֶת הָרִים שִׁבְעָתַיִם.
ה׳ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ מְפִיחָה, וּמַבְהִיקָה קַרְנֶיהָ מַסְוֶרֶת עֵינָיִם.
ו׳ גָּדוֹל ה׳ עוֹשָׂהּ, וּבִדְבָרוֹ מְמַהֵר מַהֲלָכָהּ.
ז׳ וְגַם יָרֵחַ לְכֻלָּם בְּעִתּוֹ, מֶמְשֶׁלֶת קִצִּין וְאוֹת עוֹלָם.
ח׳ מִיָּרֵחַ מוֹעֵד חָג, מָאוֹר מְמַעֵט עַד כָּלָה.
ט׳ חֹדֶשׁ כִּשְׁמוֹ מִתְחַדֵּשׁ, מַה נוֹרָא בְּתַחֲלוּפוֹתָיו.
י׳ כְּלִי צָבָא בַּמָּרוֹם — בָּרָקִיעַ מַזְהִיר בִּכְבוֹדוֹ.
י״א תִּפְאֶרֶת שָׁמַיִם כָּבוֹד כּוֹכָבִים, עֲדִי מַזְהִיר בִּמְרוֹמֵי ה׳.
י״ב בִּדְבַר קָדוֹשׁ יַעֲמְדוּ כְּמִשְׁפָּט, וְלֹא יִנָּמוּ בְמִשְׁמְרוֹתָם.
י״ג רְאֵה קֶשֶׁת וּבָרֵךְ עוֹשָׂהּ, כִּי נֶהְדָּרָה מְאֹד בְּכָבוֹד.
י״ד חוֹגֶגֶת שָׁמַיִם בַּעֲגוּלָתָהּ, יְדֵי עֶלְיוֹן מְתָחוּהָ.
ט״ו בְּצִוּוּיוֹ הוֹרִיד שֶׁלֶג, וְחִישׁ מִשְׁפְּטֵי בְרָקָיו.
ט״ז עַל כֵּן נִפְתְּחוּ אוֹצְרוֹת, וַיִּתְעוֹפְפוּ עָבִים כָּעוֹף.
י״ז בִּגְדוּלָּתוֹ חִזֵּק עָנָן, וַיִּתְפּוֹצְצוּ אַבְנֵי בָרָד.
י״ח קוֹל רַעְמוֹ יָחִיל אַרְצוֹ, וּבְכֹחוֹ יָנִיעַ הָרִים.
י״ט בִּרְצוֹנוֹ יְנַשֵּׁב תֵּימָן, סוּפַת צָפוֹן וְסוֹעֲרַת רוּחַ.
כ׳ כְּצִפֳּרִים פּוֹרְחוֹת יִזְרֶה שַׁלְגּוֹ, וּכְאַרְבֶּה שׁוֹכֵן רִדְתּוֹ.
כ״א יֹפִי לׇבְנוֹ יַעֲוֵר עֵינָיִם, וּמִמִּטְרוֹ יִדְהַם לֵב.
כ״ב גַּם כְּפוֹר כַּמֶּלַח עַל אָרֶץ יַשְׁפִּיךְ, וּבְקׇפְאוֹ יִהְיֶה כְקוֹצֵי רֶסֶן.
כ״ג רוּחַ צָפוֹן קָרָה נוֹשֶׁבֶת, וַיִּקְפָּא קֶרַח עַל מָיִם.
כ״ד עַל כׇּל מִקְוֵה מַיִם יִשְׁכֹּן, וּכְשִׁרְיוֹן יִלְבַּשׁ הַמָּיִם.
כ״ה יְבַלַּע הָרִים וְיַחְרִיב מִדְבָּר, כְּאֵשׁ יְכַבֶּה דֶּשֶׁא.
כ״ו מַרְפֵּא הַכֹּל עָנָן מָהִיר, טַל בָּא אַחֲרֵי חֹרֶב מַשְׁבִּיר.
כ״ז בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הִשְׁקִיט תְּהוֹם, וַיִּטַּע בּוֹ אִיִּים.
כ״ח יוֹרְדֵי הַיָּם יְסַפְּרוּ קִצּוֹ, וּבְמִשְׁמַע אׇזְנֵינוּ נִתְמָהּ.
כ״ט שָׁם מַעֲשֵׂי פֶלֶא נִפְלָאוֹת, מִינֵי כׇל חַי וּבְרִיּוֹת רַהַב.
ל׳ בִּגְלָלוֹ הִצְלִיחַ מַלְאָכוֹ, וּבִדְבָרוֹ רָצוֹן יַעֲשֶׂה.
ל״א עוֹד כָּאֵלֶּה נֹאמַר וְלֹא נִכְלֶה, וְסוֹף דָּבָר הוּא הַכֹּל.
ל״ב נְהַלֵּל וְנֹאמַר הוּא הַכֹּל, כִּי גָדוֹל הוּא מִכׇּל מַעֲשָׂיו.
ל״ג נוֹרָא ה׳ וְגָדוֹל מְאֹד, וְנִפְלָאָה גְבוּרָתוֹ.

על הפרק

פרק זה הוא שיר שבח לתפארת הבריאה. בן סירא מתאר את גדולת מעשי ה׳ בטבע — השמש, הירח, הכוכבים, הקשת, השלג, הקרח, הים ותנינות הים — ומסיים כי ה׳ גדול מכל מעשיו ואין לחקור את נפלאותיו עד תום.