ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

ספר בן סירא - פרק מ״ז

דוד ושלמה

א׳ וְאַחֲרָיו קָם נָתָן הַנָּבִיא, בִּימֵי דָוִד לַעֲמֹד לְפָנָיו.
ב׳ כְּחֵלֶב מוּרָם מִן הַשְּׁלָמִים, כֵּן דָּוִד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ג׳ בַּאֲרָיוֹת שִׂחֵק כַּגְּדָיִם, וּבְדֻבִּים כְּטָלֶה צֹאן.
ד׳ בִּנְעוּרָיו הֲלֹא הָרַג גִּבּוֹר, וַיָּסַר חֶרְפָּה מֵעָם.
ה׳ בַּהֲנָפוֹ יָדוֹ בְּאֶבֶן קֶלַע, וַיַּפֵּל גַּאֲוַת גׇּלְיָת.
ו׳ כִּי קָרָא אֶל אֵל עֶלְיוֹן, וַיִּתֵּן בִּימִינוֹ עֹז.
ז׳ לְהַפִּיל גִּבּוֹר מִלְחָמָה, וּלְהָרִים קֶרֶן עַמּוֹ.
ח׳ כֵּן הִלְּלוּהוּ בִּרְבָבוֹת, וַיְהַלְלוּהוּ בְּבִרְכוֹת ה׳, בְּהִנָּתֶן לוֹ עֲטֶרֶת תִּפְאָרָה.
ט׳ כִּי הִכְנִיעַ אוֹיְבִים מִסָּבִיב, וַיַּכְרֵת פְּלִשְׁתִּים צוֹרְרִים — עַד הַיּוֹם שִׁבַּר קַרְנָם.
י׳ בְּכׇל מַעֲשָׂיו נָתַן הוֹדָיָה, לְאֵל עֶלְיוֹן בְּדִבְרֵי כָבוֹד.
י״א בְּכׇל לִבּוֹ שָׁר שִׁירָה, וַיֶּאֱהַב עוֹשֵׂהוּ.
י״ב וַיַּעֲמֵד מְשׁוֹרְרִים נֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ, וּמִנְּגִינוֹתָם הִמְתִּיק זֶמֶר.
י״ג וַיִּתֵּן לְמוֹעֲדוֹת הָדָר, וַיְתַקֵּן זְמַנִּים עַד כָּלָה — בְּהַלְּלָם שֵׁם קׇדְשׁוֹ, מֵרֶגַע בֹּקֶר הִשְׁמִיעַ מִקְדָּשׁ.
י״ד גַּם ה׳ הֱסִיר חַטֹּאתוֹ, וַיָּרֶם לְעוֹלָם קַרְנוֹ.
ט״ו וַיִּתֶּן לוֹ בְּרִית מְלוּכָה, וְכִסֵּא כָבוֹד בְּיִשְׂרָאֵל.
ט״ז וַיָּקׇם אַחֲרָיו בֵּן מֵבִין, וּבִגְלָלוֹ שָׁכַן לָרֶוַח.
י״ז שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּימֵי שָׁלוֹם, וְאֱלֹהִים הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב.
י״ח וַיִּבֶן בַּיִת לִשְׁמוֹ, וַיָּכֶן מִקְדָּשׁ לְעוֹלָם.
י״ט מַה חָכַמְתָּ בִּנְעוּרֶיךָ, וַתִּמָּלֵא כַיְאוֹר תְּבוּנָה.
כ׳ אֶרֶץ כִּסְּתָה נַפְשֶׁךָ, וַתְּמַלְּאָהּ מְשָׁלִים וְחִידוֹת.
כ״א שִׁמְךָ הִגִּיעַ עַד אִיִּים רְחוֹקִים, וְתֵּאָהֵב בִּשְׁלוֹמֶךָ.
כ״ב בְּשִׁיר וּמָשָׁל וְחִידָה וּמְלִיצָה, הִפְלֵאתָ אֶרֶץ.
כ״ג בְּשֵׁם ה׳ אֱלֹהִים, הַנִּקְרָא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
כ״ד וַתֶּאֱסֹף כַּבַּדִּיל זָהָב, וּכְעוֹפֶרֶת הִרְבֵּיתָ כָסֶף.
כ״ה וַתִּתֵּן יְרֵכְךָ לְנָשִׁים, וַתִּמְשֹׁל בְּגוּפְךָ — נָתַתָּ מוּם בִּכְבוֹדֶךָ, וַתְּחַלֵּל זַרְעֶךָ, לְהָבִיא קֶצֶף עַל בָּנֶיךָ.

על הפרק

פרק זה משבח את נתן הנביא, דוד המלך — שהרג את גלית, חיבר תהלים וביסס את המלכות — ואת שלמה בנו — חכמתו, בניין המקדש, אך גם חטאיו שגרמו לחלוקת הממלכה. למרות הכל, ה׳ לא מחה את זרע דוד.