בחר פרק (1-68)
ספר חנוך ב - פרק כ״ד
סוד הבריאה
א׳
וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן אֵלַי: חֲנוֹךְ, שְׁמַע דְּבָרַי, כִּי אֲפִלּוּ לְמַלְאָכַי לֹא גִּלִּיתִי אֶת סוֹדִי, וְאֶת רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה לֹא הוֹדַעְתִּי לָהֶם, אֲבָל לְךָ אוֹדִיעַ הַיּוֹם.
ב׳
לִפְנֵי שֶׁנִּבְרָא דָּבָר, לִפְנֵי שֶׁהָיְתָה כָּל בְּרִיאָה, הָיִיתִי אֲנִי לְבַדִּי, מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ הַנִּסְתָּרוֹת, מֵהָעֶלְיוֹנִים וְעַד הַתַּחְתּוֹנִים.
ג׳
לֹא הָיָה אוֹר וְלֹא חֹשֶׁךְ, לֹא הָיוּ שָׁמַיִם וְלֹא אָרֶץ, לֹא מַלְאָךְ וְלֹא שׁוּם יְצוּר, רַק אָפֵס מֻחְלָט וְרֵיקוּת גְּמוּרָה.
ד׳
וַאֲנִי הָיִיתִי לְבַדִּי מֵעוֹלָם וּלְעוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיִּתְיָעֵץ עִמִּי, וְאֵין מִי שֶׁיַּגִּיד לִי מָה לַעֲשׂוֹת, כִּי אֲנִי לְבַדִּי נִצְחִי, שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה בְּיַד.
ה׳
וְעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי לְהָנִיחַ יְסוֹד וְלִבְרֹא בְּרִיאָה נִרְאֵית, וָאֲצַוֶּה בַּמָּרוֹם לָרֶדֶת לְמַטָּה, וַיֵּרֶד, וְצִוִּיתִי בַּתַּחְתִּיּוֹת לַעֲלוֹת, וַיַּעַל.
ו׳
וָאֵדַע כִּי טוֹב הַדָּבָר לִבְרֹא, וָאָשִׁית עֵצָה בְּנַפְשִׁי, וְנִבְרְאוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בָּרָאתִי, כַּאֲשֶׁר אֲסַפֵּר לְךָ הַיּוֹם.
על הפרק
האל מגלה לחנוך את סוד הבריאה העמוק ביותר: לפני שנברא דבר, האל היה לבדו בתוך העדר מוחלט. לא היה אור ולא חושך, לא שמים ולא ארץ, רק האל הנצחי בלבד.