בחר פרק (1-68)
ספר חנוך ב - פרק ל״ב
גירוש מגן עדן
א׳
וָאֲקַלֵּל אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, אַךְ אֶת הָאָדָם לֹא קִלַּלְתִּי וְאֶת הַבְּרִיאָה לֹא קִלַּלְתִּי, כִּי אֶת הַבְּרִיאָה בָּרָאתִי בְּטוֹב.
ב׳
וָאֹמַר לוֹ: אֲדָמָה אַתָּה וְאֶל הָאֲדָמָה תָּשׁוּב אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לְקַחְתִּיךָ, וְלֹא אַשְׁמִידְךָ כִּי אִם אֶשְׁלָחֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נוֹצָרְתָּ.
ג׳
וְגֵרַשְׁתִּי אוֹתָם מִגַּן עֵדֶן, וְסָגַרְתִּי אֶת שַׁעַר הַגָּן, וְהֶעֱמַדְתִּי שָׁם כְּרוּב עִם חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
ד׳
וַיֵּצֵא הָאָדָם מִגַּן עֵדֶן, וְהַמָּוֶת נִכְנַס לָעוֹלָם, וְהֶעָמָל וְהַיָּגוֹן הָיוּ לְמַנָּת חֶלְקוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.
ה׳
אַךְ רַחֲמַי לֹא סָרוּ מִמֶּנּוּ, כִּי יְצִיר כַּפַּי הוּא, וְלֹא אֲכַלֶּה אוֹתוֹ לְעוֹלָם, כִּי אִם אַמְתִּין לוֹ עַד שׁוּבוֹ.
ו׳
וְכָל אָדָם אֲשֶׁר יָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ וְיַעֲשֶׂה צְדָקָה, יִמְצָא מְנוּחָה בַּמָּקוֹם הַמּוּכָן לוֹ, כִּי רַחוּם אָנִי עַל יְצוּרַי לָנֶצַח.
על הפרק
האל מגרש את האדם וחוה מגן עדן בעקבות חטאם. האדמה מקוללת בעבורם והמוות נכנס לעולם. אך למרות הכל, רחמי האל נותרים, והוא מבטיח שלא ישכח את יצירי כפיו.