בחר פרק (1-68)
ספר חנוך ב - פרק נ״ז
על הנפש והגוף
א׳
וַיֹּאמֶר חֲנוֹךְ: דְּעוּ בָנַי כִּי הָאָדָם נוֹצַר מִשְּׁנַיִם: הַגּוּף מִן הָאֲדָמָה וְהַנְּשָׁמָה מֵרוּחַ הָאֱלֹהִים.
ב׳
הַגּוּף עָפָר הוּא וְאֶל עָפָר יָשׁוּב, כִּי מִן הָאֲדָמָה לֻקַּח וְאֶל הָאֲדָמָה יוּשַׁב.
ג׳
אַךְ הַנְּשָׁמָה לֹא תָמוּת, כִּי מֵאֵת הָאֱלֹהִים בָּאָה וְאֶל הָאֱלֹהִים תָּשׁוּב.
ד׳
בְּיוֹם אֲשֶׁר יִפָּרֵד הַגּוּף מִן הַנְּשָׁמָה, הַגּוּף יִנָּתֵן לָאָרֶץ וְהַנְּשָׁמָה תַּעֲמֹד לִפְנֵי בּוֹרְאָהּ.
ה׳
לָכֵן אַל תְּטַמְּאוּ אֶת הַגּוּף כִּי הוּא הֵיכַל הַנְּשָׁמָה, וְאַל תְּחַלְּלוּ אֶת הַנְּשָׁמָה כִּי הִיא נֵר הָאֱלֹהִים.
ו׳
שִׁמְרוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּטָהֳרָה, לְמַעַן תַּעַמְדוּ בַּיּוֹם הַגָּדוֹל בְּלֹא בוּשָׁה לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד.
על הפרק
חנוך מלמד על הגוף והנפש: הגוף שב אל העפר ממנו לוקח, והנשמה שבה אל האלוהים אשר נתנה.