ספר הישר

מאדם הראשון ועד כיבוש הארץ

בחר פרק (1-91)

א׳ ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה ויתרועע עמו.

ב׳ וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.

ג׳ ותהר עוד ותלד בן ויקרא את שמו אונן ותוסף עוד ותלד בן ויקרא את שמו שלה.

ד׳ ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר מבנות ארם והיתה תמר יפת תאר ויפת מראה מאד.

ה׳ ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה׳ כי לא שמר את דרכי ה׳ וילך בדרכי הכנעני וימיתהו ה׳.

ו׳ ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך ויבא אונן אל תמר.

ז׳ וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה כאשר בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו.

ח׳ וירע בעיני ה׳ אשר עשה אונן וימת גם אתו כאשר המית את ער אחיו.

ט׳ ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו.

י׳ ותלך תמר ותשב בית אביה וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גוזזי צאנו הוא וחירה רעהו.

י״א ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגוז צאנו ותדע תמר כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה.

י״ב ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה.

י״ג ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא.

י״ד ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך.

ט״ו ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו.

ט״ז ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו ולא מצאה.

י״ז ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף.

י״ח היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה.

י״ט ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה.

כ׳ ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.

כ״א ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח.

כ״ב ויהי פרץ לאבי בית גדול בישראל ומזרעו יצאו מלכים ושרים אשר מלכו על ישראל לדורות עולם.

פרק זה מספר על ירידת יהודה מאחיו, נישואיו לבת שוע, מות בניו ער ואונן, ומעשה תמר כלתו אשר ילדה לו את פרץ ואת זרח.