בחר פרק (1-91)
ספר הישר - פרק מ״ט
מות יעקב
א׳
ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם.
ב׳
ויאמר ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה.
ג׳
ויאמר שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור.
ד׳
ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל.
ה׳
ויאמר ליהודה יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך גור אריה יהודה מטרף בני עלית.
ו׳
לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים.
ז׳
ויאמר לזבולן זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן.
ח׳
ויאמר ליששכר יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד.
ט׳
ויאמר לדן דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור.
י׳
ויאמר לגד גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב ויאמר לאשר מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך.
י״א
ויאמר לנפתלי נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר ויאמר ליוסף בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור.
י״ב
וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל.
י״ג
מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם.
י״ד
ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו.
ט״ו
ויאמר לבנימין בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל.
ט״ז
כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם.
י״ז
ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרן החתי במערת המכפלה.
י״ח
שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה.
י״ט
ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו.
כ׳
ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו ויבכו כל בני יעקב ויספדו לאביהם מספד גדול.
כ״א
ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים ויחנטו את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים.
כ״ב
ויבכו אתו מצרים שבעים יום ויהי אבל גדול במצרים על מות יעקב אבי יוסף.
על הפרק
פרק זה מתאר את ברכות יעקב לשנים עשר בניו לפני מותו, צוואתו להיקבר במערת המכפלה, ופטירתו בארץ מצרים.