ספר הישר

מאדם הראשון ועד כיבוש הארץ

בחר פרק (1-91)

א׳ ויהי אחרי מות יוסף וימותו גם כל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד.

ב׳ ותמלא ארץ מצרים את בני ישראל ויהיו לעם גדול ועצום ויקנאו בהם המצרים.

ג׳ ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ולא זכר את הטובה אשר עשה יוסף למצרים.

ד׳ ויאמר פרעה אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו.

ה׳ וייעצו יועצי פרעה ויאמרו לו נשים עליהם שרי מסים למען ענותם בסבלתם ונחליש את כחם.

ו׳ ויאמרו עוד נפלה עליהם עבדת פרך ולא ינוחו כל היום ובכך ימעטו ולא ירבו עוד.

ז׳ ויעש פרעה כן ויקם שרי מסים על בני ישראל ויענום בסבלתם ויבנו ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.

ח׳ ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה.

ט׳ ויצעקו בני ישראל אל ה׳ מן העבודה הקשה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה.

י׳ ויהי ככל אשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו המצרים מפני בני ישראל ויוסיפו להכביד עליהם את העבודה.

י״א ויאמר פרעה אל עבדיו ראו כי ככל אשר נענה אתם כן ירבון ויפרצו ואין עצה בדבר הזה.

י״ב ויקרא פרעה ליועציו ויאמר מה נעשה לעם הזה כי חזק הוא ממנו ואם ירבה עוד יצא מידנו.

י״ג ויאמרו יועציו אל פרעה נכביד עליהם את העבודה שבעתים ונפקד עליהם נוגשים אכזרים אשר לא ירחמו עליהם.

י״ד ויצו פרעה לנוגשיו לאמר לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן.

ט״ו ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם.

ט״ז ויצאו הנגשים ויכו את בני ישראל ויענום ויקשו עליהם את העבודה ובני ישראל נאנקים מן העבדה.

י״ז ויהי כי חזקה עליהם העבדה מאד ויצעקו בני ישראל ויבכו ויאמרו עד מתי ה׳ תשכחנו עד מתי תסתיר פניך ממנו.

י״ח וישמע ה׳ את נאקת בני ישראל ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב.

י״ט וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים כי קרב הזמן לגאלם ולהוציאם מארץ מצרים כאשר דבר.

פרק זה מתאר את תחילת שעבוד בני ישראל במצרים, עליית פרעה חדש שלא ידע את יוסף, ותחילת הגזירות על עם ישראל.