ספר הישר

מאדם הראשון ועד כיבוש הארץ

בחר פרק (1-91)

א׳ ויהי בשנת הארבעים למלכות משה על כוש, ויושב המלך על כסאו ותעמוד המלכה הכושית לפניו.

ב׳ ותען המלכה ותאמר אל שרי כוש ואל העם מה לאיש העברי הזה כי מלך עלינו זה שנים רבות.

ג׳ הן ידעתם כי זה ארבעים שנה לא קרב אלי ולא עבד את אלוהי כוש, ועתה שמעו אלי בני כוש.

ד׳ הנה מונאס בני הוא מלככם מעתה כי הוא בנו של מלככם קיקנוס, וטוב לכם לשרת את בן אדוניכם.

ה׳ וייטב הדבר בעיני כל שרי כוש ובעיני העם וימליכו את מונאס בן קיקנוס למלך עליהם.

ו׳ אך יראו מפני משה ולא שלחו בו יד כי זכרו את השבועה אשר נשבעו לו, וישלחוהו בכבוד גדול ובמתנות רבות.

ז׳ ויצא משה מארץ כוש ויהי בן שבע וששים שנה בצאתו מכוש, כי בן עשרים שנה היה בברחו ממצרים.

ח׳ ויירא משה לשוב מצרימה כי עודנו פרעה חי ויהלך לדרכו אל ארץ מדין.

ט׳ ויבוא משה אל ארץ מדין וישב על הבאר, כי עייף היה מן הדרך.

י׳ ויהי לרעואל כהן מדין שבע בנות הרועות את צאנו, ותבואנה הבנות ותדלנה מן הבאר ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן.

י״א ויבואו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם.

י״ב ותבואנה הבנות אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בוא היום, ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים.

י״ג וישמע רעואל כי איש מצרי הוא ויירא בליבו כי שמע את אשר עשה פרעה לבני ישראל.

י״ד ויצו רעואל את עבדיו ויתפשו את משה ויתנוהו בבור אשר בחצר ביתו, וישב שם ימים רבים.

ט״ו ותהי צפורה בת רעואל רואה את משה בבור ותחמול עליו ותכלכלהו בלחם ובמים בסתר.

ט״ז וישב משה בבור עשר שנים ואיש לא ידע מלבד צפורה בת רעואל אשר שמרה על חייו.

י״ז ויזכור אלוהים את משה ואת הברית אשר כרת עם אבותיו ויפקוד אותו בעת הראויה.

לאחר ארבעים שנות מלוכה בכוש, האשה הכושית מעוררת את העם נגד משה ובנה של המלך הקודם ממולך תחתיו. משה עוזב את כוש בכבוד והולך לארץ מדין.