בחר פרק (1-91)
ספר הישר - פרק ז׳
המבול
א׳
ויהי נח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ, ויבוא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התיבה מפני מי המבול.
ב׳
ויהי ביום ההוא נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו, ויהי גשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.
ג׳
ויסגור ה בעדו ובעד התיבה ויעל המים מעל פני הארץ, ותשא התיבה על פני המים ותלך על פני המים.
ד׳
וירא בני דורו את המים עולים ויפחדו מאד ויצעקו אל נח לאמר פתח לנו את דלת התיבה ונבוא אליך, כי הנה המים סובבים אותנו ואנו מתים.
ה׳
ויאמר נח אליהם הלוא מאז אמרתי לכם שובו מדרככם ולא שמעתם, ועתה באתם אלי בעת צרתכם, אך ה סגר את דלת התיבה ולא אוכל לפתוח.
ו׳
ויתגברו המים מאד מאד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים, חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכוסו ההרים.
ז׳
ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו.
ח׳
וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ, וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה.
ט׳
ויהי נח ובניו בתיבה ויטפלו בכל החיות ובכל הבהמות ובכל העופות, ויתנו להם מזון איש כמאכלו ולא נחו יומם ולילה.
י׳
ויהיו בתיבה ימים רבים וירבו המים על הארץ חמישים ומאת יום, ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה.
י״א
ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים, ויסכרו מעינות תהום וארובות השמים ויכלא הגשם מן השמים.
י״ב
וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב, ויחסרו המים מקצה חמישים ומאת יום, ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט.
י״ג
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי, בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים.
י״ד
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה, וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ.
ט״ו
וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה, ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה.
ט״ז
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויוסף שלח את היונה מן התיבה, ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה, וידע נח כי קלו המים מעל הארץ.
י״ז
ויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד.
י״ח
ויהי באחת ושש מאות שנה לחיי נח בחדש הראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ, ויסר נח את מכסה התיבה וירא והנה חרבו פני האדמה.
י״ט
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ, וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך.
כ׳
כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרומש על הארץ הוצא אתך, ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ.
כ״א
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו, כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחותיהם יצאו מן התיבה.
כ״ב
ויבן נח מזבח לה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח, וירח ה את ריח הניחוח ויאמר ה אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם.
כ״ג
ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ, ויכרות ה ברית עם נח ועם בניו לאמר לא יהיה עוד מבול לשחת הארץ.
כ״ד
ויתן ה את הקשת בענן לאות ברית בינו ובין הארץ, ויאמר והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה.
על הפרק
פרק זה מספר על בוא המבול על הארץ, כניסת נח ומשפחתו אל התיבה, ירידת הגשמים ארבעים יום וארבעים לילה, כיסוי כל הארץ במים, ויציאתם מן התיבה.