משל אורפליה
בחר פרק (1-14)
מדרש אורפליה - פרק י׳
הניסיון הגדול - ניצחון התשובה
א׳
וַיִּשְׁמַע נָדָב אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ בְּהִתְוַדּוֹתָהּ, וַיֶּחֱרְדוּ פָנָיו וַיֶּחְווֹרוּ, וַיִּסֹּג מֵאֵצֶלָהּ וַיֹּאמֶר: "אֵיכָה כִסִּית מִמֶּנִּי כׇל אֵלֶּה? וְאֵיךְ יָשַׁבְתִּי עִם אִשָּׁה כָזֹאת?"
ב׳
וַיִּמָּלֵא נָדָב פַּחַד גָּדוֹל וַיָּחֶל לְהִתְרַחֵק מֵאוֹרְפַּלְיָה.
ג׳
וְכׇל הָעֵת הָרוּחַ צוֹחֶקֶת קוֹל גָּדוֹל וְאוֹמֶרֶת: "רַק עַתָּה הוּא יוֹדֵעַ מִי הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּחֵיקוֹ!"
ד׳
וַיִּהְיוּ הַיָּמִים הַבָּאִים קָשִׁים עַד מְאֹד לְאוֹרְפַּלְיָה.
ה׳
אוֹדְלִיָּה מְשֻׁתֶּקֶת עַל יְדֵי רוּחַ הָרָעָה, וְנָדָב הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק, וְיָגוּר מִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ.
ו׳
וְכׇל הַמַּחֲנֶה מְדַבֵּר עַל הַדָּבָר בַּלָּחַשׁ.
ז׳
וְאוֹרְפַּלְיָה אָמְרָה בְּלִבָּהּ: "יוֹדַעַת אָנֹכִי כֵּיצַד לְהוֹצִיא רוּחַ מַשְׁחִית; יוֹדַעַת אָנֹכִי לְחָשִׁים וּכְשָׁפִים לְהַצִּיל בִּתִּי מְהֵרָה. אֲבָל נִשְׁבַּעְתִּי לֹא לָשׁוּב עוֹד לַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים."
ח׳
וּבְכׇל לַיְלָה תִּתְיַסַּר נַפְשָׁהּ - לִשְׁמֹעַ אֶת כְּאֵב בִּתָּהּ וּלְבִלְתִּי עֲשׂוֹת דָּבָר.
ט׳
וְהָרוּחַ יוֹדַעַת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ וּמְנַסָּה אוֹתָהּ, וַתֹּאמֶר בְּפִי אוֹדְלִיָּה: "לָמָּה לֹא תוֹשִׁיעִי אוֹתִי, אִמִּי? הֲטוֹב לָךְ לְהַרְאוֹת פְּנֵי קֹדֶשׁ, מִלְּהַצִּיל בִּתֵּךְ מִן הַמָּוֶת?"
י׳
אַךְ אוֹרְפַּלְיָה זָכְרָה אֶת נִדְרָהּ וַתַּעֲמֹד בְּנִסְיוֹנָהּ.
י״א
וַיְהִי לֵיל אֶחָד, כַּאֲשֶׁר גָּבַר כְּאֵב בִּתָּהּ עַד מְאֹד, וַתִּשָּׂא אוֹרְפַּלְיָה קוֹלָהּ בִּתְפִלָּה אֶל ה' בְּכׇל לִבָּהּ וַתֹּאמַר: "רִבּוֹן כׇל הָעוֹלָמִים, אִם עַל חֲטָאַי הֵמָּה הַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה - אֲקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה, כִּי צֶדֶק עָשִׂיתָ. אָכֵן עֲוֹנוֹת רַבִּים חָטָאתִי, וְרָאוּי לִי לָשֵׂאת כׇל יִסּוּר. אֲבָל אִם בִּתְשׁוּבָתִי אַתָּה חָפֵץ - רְפָא נָא אֶת בִּתִּי, וַאֲנִי אֶשָּׂא בְשִׂמְחָה כׇל מַשָּׂא אֲשֶׁר תָּשִׂים עָלַי."
י״ב
וּמֵהָרֶגַע הַהוּא קִבְּלָה אוֹרְפַּלְיָה עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה כׇל מַכְאוֹב וְכׇל קְלָלָה אֲשֶׁר שִׁלְּחָה הָרוּחַ בְּתוֹךְ בִּתָּהּ.
י״ג
וּבְכׇל פַּעַם שֶׁאוֹדְלִיָּה דִּבְּרָה בָהּ דִּבְרֵי קְלָלָה וְזִלְזוּל, לָחֲשָׁה אוֹרְפַּלְיָה: "צָדַקְתְּ בִּתִּי, כֵּן יָאֶה לִי הַכֹּל." וַיַּרְא הַשָּׂטָן כִּי לֹא יוּכַל לְשַׁבֵּר נַפְשָׁהּ, וְלֹא לַהֲשִׁיבָהּ לִדְרָכֶיהָ הָרִאשֹׁנוֹת, וַיֵּדַע כִּי תְשׁוּבָתָהּ אֲמִתִּית וַחֲזָקָה.
י״ד
וַיֵּצֵא מִן הַנַּעֲרָה בְּתוֹךְ לַיְלָה. וַתִּיקַץ אוֹדְלִיָּה בַבֹּקֶר כְּתִינֹקֶת בְּרִיאָה, וְלֹא זָכְרָה כׇל מַה שֶּׁעָבַר עָלֶיהָ.
על הפרק
פרק זה מתאר את התמודדותם של אורפליה ונדב עם חשיפת העבר. נדב נרתע מגילויי העבר, הרוח הרעה ממשיכה לענות את אודליה ומנסה לפתות את אורפליה לחזור לכשפיה כדי להציל את בתה. אורפליה עומדת בניסיון הקשה ביותר - בוחרת להישאר נאמנה לנדרה למרות הכאב הנורא. בסופו של דבר, תשובתה הכנה וקבלת הייסורים באהבה גורמים לשטן לוותר, והרוח יוצאת מאודליה.