משל אורפליה

בחר פרק (1-14)

מדרש אורפליה - פרק י״ב

עצת בלעם - מול הפיתוי הגדול

א׳ וַיְהִי אַרְבָּעִים שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהֵם עֹמְדִים לָבוֹא אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.
ב׳ וְאוֹרְפַּלְיָה בַּת תִּשְׁעָה וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאֶלְעָזָר בְּנָהּ אִישׁ בֶּן שְׁמֹנֶה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּבָנִים קְטַנִּים לוֹ.
ג׳ וּבִלְעָם הָרָשָׁע, אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, נָתַן עֵצָה רָעָה עִם נְשִׂיאֵי מִדְיָן לֵאמֹר: "אִם בַּחֶרֶב לֹא נוּכַל לָהֶם - בַּחֵטְא נַכְשִׁילֵם; שִׁלְחוּ נְשֵׁיכֶם הַיָּפוֹת לְפַתּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְחָטְאוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְעָזְבָם מֵעֲלֵיהֶם."
ד׳ וַתָּבֹאנָה נָשִׁים רַבּוֹת מִמִּדְיָן סָבִיב לַמַּחֲנֶה, מְיֻפּוֹת וּמְעֻטָּרוֹת, מְפַתּוֹת בְּעֵינֵיהֶן וּבְקוֹלָן הֶחָלָק.
ה׳ וַתֵּרֶא אוֹרְפַּלְיָה וַתַּכֵּר מִיָּד, כִּי הֵן מַעֲשֵׂי הַתּוֹעֵבָה אֲשֶׁר הִיא עַצְמָהּ לָמְדָה בִּימֵי רִשְׁעָהּ.
ו׳ וַתֵּרֶא אֵיךְ הֵן מְעַקְּמוֹת עֵינֵיהֶן, וּמַטּוֹת גּוּפָן, וּמְדַבְּרוֹת בְּחִנּוּפֵי שָׂפָה.
ז׳ וַיֶּחֱרַד לִבָּהּ מְאֹד, בִּרְאוֹתָהּ אַחַת הַנָּשִׁים נִגֶּשֶׁת אֶל אֶלְעָזָר בְּנָהּ וּמְדַבֶּרֶת עִמּוֹ בְּחִבָּה מְדֻמָּה.
ח׳ וַתָּקׇם אוֹרְפַּלְיָה וַתֵּלֶךְ בְּקֶרֶב נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וַתֹּאמֶר: "אֲחוֹתַי, הִזָּהֲרוּ מִן הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה, כִּי בְמִרְמָה בָּאוּ - לְהַפִּיל בַּעֲלֵיכֶן וּבְנֵיכֶן בַּחֵטְא."
ט׳ וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים: "מִי יוֹדֵעַ לָךְ דָבָר זֶה?" וַתָּשֶׁב אוֹרְפַּלְיָה בְּלִי לְגַלּוֹת סוֹדָהּ: "רֹאָה אָנֹכִי הַסִּימָנִים - כֵּיצַד הֵן מִתְלַבְּשׁוֹת, וְלַמָּה הֵן מְדַבְּרוֹת. לֹא דֶרֶךְ נָשִׁים כְּשֵׁרוֹת הֵן עֹשׂוֹת, כִּי לְפַתּוֹת בָּאוּ וְאַחֲרֵי כֵן לְהַשְׁחִית."
י׳ וַתִּזָּהַרְנָה הַנָּשִׁים, וַתַּזְהַרְנָה גַּם אֶת בַּעֲלֵיהֶן וּבְנֵיהֶן.
י״א וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ לִדְבָרֶיהָ וַיִּנָּצְלוּ מִפַּח הַמִּדְיָנִיּוֹת.

על הפרק

פרק זה מתאר את האירועים לקראת כניסת עם ישראל לארץ כנעען, כאשר אורפליה בת 69 ואלעזר בנה בן 38. בלעם הרשע יועץ למדיינים לשלוח נשים יפות לפתות את בני ישראל ולהכשילם בחטא. אורפליה מזהה מיד את תחבולות הפיתוי מעברה האפל, ומזהירה את נשי ישראל מהמזימה. זהו פרק על איך העבר יכול לשרת את ההווה - הידע שרכשה בימי רשעותה עוזר לה עכשיו להציל את עמה.