משל אורפליה
בחר פרק (1-14)
מדרש אורפליה - פרק י״ד
נצח הזכרון - ירושת האור
א׳
וַתִּתֵּן אוֹרְפַּלְיָה נַפְשָׁהּ לְמַעַן יְלָדֶיהָ וּנְכָדֶיהָ, וַתָּמׇת בְּמוֹת נְדִיב וּבְמִסִּירוּת נֶפֶשׁ.
ב׳
הִיא אֲשֶׁר הִכְתָה מְלָכִים - זָכְתָה לָמוּת בְּהַצָּלַת יְלָדִים, זֶרַע הֶעָתִיד לָבוֹא בִּמְלוּכַת יִשְׂרָאֵל.
ג׳
וַהֲרֵי הִיא שֶׁנִּמְסְרָה לְיַד רְשָׁעִים - נָפְלָה בְּיַד חַיָּלֵי אָוֶן, וְעָמְדָה בְּקוֹמָה זְקוּפָה לָאֱמֶת.
ד׳
וַיִּגְדְּלוּ הַיְלָדִים אֲשֶׁר הִצִּילָה, וַיִּהְיוּ לְגִבּוֹרִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּחֲמוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ.
ה׳
וְאֶלְעָזָר בְּנָהּ הָיָה לְגִבּוֹר חַיִל וַיַּעֲמֵד מִשְׁפָּחָה רַבָּה וּצְנוּעָה בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל.
ו׳
וְנִכְתַּב עָלֶיהָ בְּסֵפֶר הַזִּכָּרוֹן: אִשָּׁה אֲשֶׁר עָבְרָה מֵחֹשֶׁךְ גָּדוֹל לְאוֹר מֻחְלָט, וְלֹא נִזְכֶּרֶת בַּעֲוֹנוֹתֶיהָ, אֶלָּא בִּגְבוּרָתָהּ וּבְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁקִּדְּשָׁה בְּנַפְשָׁהּ.
ז׳
וּמָשָׁל הָיָה נִמְשָׁל בְּיִשְׂרָאֵל: כַּאֲשֶׁר אִשָּׁה שָׁבָה מִדַּרְכֵי חֹשֶׁךְ לִדְרָכֵי אוֹר - הֵן אוֹמְרוֹת: "זִכְרִי אֶת אוֹרְפַּלְיָה - שֶׁהָפְכָה מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר."
ח׳
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַד הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר אִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, מַזְכִּירִים לָהּ: "גַּם מִן הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל יוּכַל הָאָדָם לָשׁוּב אֶל הָאוֹר."
ט׳
בָּרוּךְ שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, וְנוֹתֵן כֹּחַ לְכׇל נֶפֶשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד תַּכְלִיתָהּ.
י׳
תַּם וְנִשְׁלַם - שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם.
על הפרק
הפרק החותם של מדרש אורפליה מתאר את המורשת הנצחית שהשאירה אחריה. הטקסט מדגיש את המעבר המופלא מרוצחת מלכים למצילת ילדים, ומתאר איך זכרה הפך לסמל תקווה לכל מי שמבקש לשוב מהחושך אל האור. זהו פרק על כוח התשובה, על איך עבר אפל יכול להפוך למקור אור עבור הדורות הבאים, ועל הברכה הנצחית של מי שמקדש שם שמים בחייו ובמותו.