משל אורפליה
בחר פרק (1-14)
מדרש אורפליה - פרק ב׳
שנות העינוי - מרירות הגלות
א׳
וַיִּהְיוּ יְמֵי חֹרְפַל בְּמַחֲנֵה עֲמָלֵק שְׁמֹנֶה שָׁנִים, וַתְּהִי לָהֶם לְשִׁפְחָה נַעֲלָבָה.
ב׳
וַיַּכּוּהָ בְּכׇל־יוֹם וָיוֹם, חַבּוּרָה עַל־חַבּוּרָה וּמַכָּה עַל־מַכָּה, עַל בְּשָׂרָהּ הָעַךְ.
ג׳
וַיְעַנּוּהָ בְּשֵׁבֶט וּבְמַטֵּה בַרְזֶל, עַד אֲשֶׁר נִמְלָא גוּפָהּ חַבּוּרוֹת וּפְצָעִים.
ד׳
וַיְהִי יָפְיָהּ מֻכָּר וְנִגְלֶה, וְכׇל־הַבָּאִים הִבִּיטוּ בְּתֹאַר פָּנֶיהָ וּבְחֵן עֵינֶיהָ.
ה׳
וְהִנֵּה מַרְאֵה בְּגָדֶיהָ בָּלֶה, וְרוּחָהּ נְכוּאָה וּמְדֻכָּאָה.
ו׳
וַיְהִי כִּי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְחֹרְפַל, וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי עֲמָלֵק מִשְׁתֶּה גָּדוֹל בְּתוֹךְ מַחֲנֵיהֶם.
ז׳
וַתְּשָׁרֵת הַנַּעֲרָה לִפְנֵי הַקְּצִינִים, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם אֵלֶיהָ בְּתָאֳרָהּ.
ח׳
וַיָּקׇם אִישׁ מִקְּצִינֵי הָעָם, וַיֶּאֱחַז בָּהּ לְעֵינֵי כׇל־הַנּוֹכְחִים.
ט׳
וַיְעַנֶּה אוֹתָהּ בְּגַסּוּת וּבְזִלְזוּל רָב.
י׳
וַתִּבְכֶּה הַנַּעֲרָה קוֹל גָּדוֹל, וַתִּתְחַנֵּן לְרַחֲמֵיהֶם, וְלֹא הֶאֱזִינוּ לָהּ.
י״א
וַיִּהְיוּ הַצֹּפִים לִשְׂחוֹק וּלְלַעַג, וַיִּרֶב הַכְּלִמּוֹת עַל פְּנֵי חֹרְפַל, וַתְּהִי נַפְשָׁהּ כֶּעָפָר נִדָּךְ.
על הפרק
פרק זה מתאר את שמונה השנים הקשות של חורפל במחנה עמלק. הפרק חושף את העינויים הפיזיים והנפשיים הקשים שעברה, את התפתחות יופיה למרות הסבל, ואת השפלתה הגדולה בפני קציני עמלק. זהו פרק על ההישרדות בתנאים הקשים ביותר ועל השברון הנפשי העמוק.