משל אורפליה
בחר פרק (1-14)
מדרש אורפליה - פרק ג׳
הבריחה אל בלעם - מחבוא אל הפח
א׳
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, אַחֲרֵי הַכְּלִמּוֹת וְהָעִנּוּיִים אֲשֶׁר סָבְלָה חֹרְפַל לְעֵינֵי כׇל־הַמַּחֲנֶה, וַתָּקׇם בְּתוֹךְ חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה וַתִּבְרַח מִן־הָאֹהֶל.
ב׳
וְהִיא מְלֵאָה דָּם וּשְׂרִיטוֹת, וְגוּפָהּ רָעַד מִקֹּר וּמִפַּחַד.
ג׳
וַתִּתְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר בְּלֹא יָדְעָה אָנָה פָנֶיהָ, וַתֵּבְךְ בְּקוֹל מָר.
ד׳
וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וַתֵּרֶא מֵרָחוֹק אוֹר אֵשׁ.
ה׳
וַתֵּלֶךְ כְּנֶגֶד הָאֵשׁ, וַתִּמְצָא אִישׁ זָקֵן עֹמֵד וּמַטֵּה בְיָדוֹ, וְהוּא מִתְלוֹטֵט לַחֲשִׁים זָרִים.
ו׳
וְהָאִישׁ הַזֶּה בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר שְׁמוֹ, הַמְקַסֵּם הַנּוֹדָע, וְהוּא הָיָה מְכַשֵּׁף לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם עַל הָאֲדָמָה.
ז׳
וַיַּרְא בִּלְעָם אֶת־חֹרְפַל הַנַּעֲרָה, וַיָּבֶן כִּי יְפַת־תֹּאַר הִיא מְאֹד, אַף כִּי פָנֶיהָ מְגֹאָלִים בְּדָם וּבֶעָפָר.
ח׳
וַיִּתְאַוֶּה אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ לְתַאֲוַת רָעָה.
ט׳
וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ בְּחֶמְלָה כְּמִדָּתוֹ, וַיֹּאמֶר: "בַּת, מַה־לָּךְ כִּי תִבְכִּי? וּמֶה עָשׂוּ לָךְ?" וַיְנַחֵם אוֹתָהּ בְּקוֹלוֹ כְּקוֹל אָב רַחוּם.
י׳
וַתְּסַפֵּר לוֹ חֹרְפַל אֶת־כׇל־אֲשֶׁר קָרָהּ לָהּ, וַתֵּבְךְ בְּמַר נַפְשָׁהּ.
י״א
וַיִּקַּח בִּלְעָם אֹתָהּ וַיִּרְחַץ פְּצָעֶיהָ, וַיִּתֶּן לָהּ לֶחֶם וּמָיִם.
י״ב
וַתֹּאמֶר חֹרְפַל: "אֲדֹנִי, הִצַּלְתַּנִי מִמָּוֶת, מַה אָשִׁיב לָךְ?" וְהִיא הָיְתָה תְמִימָה, וְלֹא יָדְעָה מְזִמַּת לֵב הָאִישׁ.
י״ג
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי נַעֲרָה יָפָה נָפְלָה בְיָדִי, וְאֶעֱשֶׂנָּה כְחֶפְצִי." וְאֵלֶיהָ אָמַר: "בִתִּי, שְׁבִי עִמִּי וִהְיִי לִי כְּבַת, וַאֲלַמֶּדְךָ חׇכְמוֹת נִסְתָּרוֹת."
י״ד
וַתֵּשֶׁב חֹרְפַל עִם בִּלְעָם יָמִים רַבִּים.
ט״ו
וַיְהִי הָאִישׁ חֲלַק לָשׁוֹן וְיֹדֵעַ לְפַתּוֹת בִּדְבָרָיו.
ט״ז
וַיַּאֲכִילָהּ וַיַּשְׁקֶהָ, אֲבָל בְּלֵילוֹת הַחֹשֶׁךְ הָיָה בָא אֵלֶיהָ וְעֹנֶה אוֹתָהּ כְּרָצוֹנוֹ הָרָע.
י״ז
וַתְּהִי חֹרְפַל נְתוּנָה תַּחַת יָדוֹ, כִּי לֹא הָיָה לָהּ מָקוֹם לִבְרֹחַ, וְגַם חָשְׁבָה כִּי זֶהוּ חֶסֶד עִמָּהּ.
י״ח
וַיְלַמֵּד בִּלְעָם אֶת־חֹרְפַל דַּרְכֵי הַכְּשָׁפִים וְהַלְּחָשִׁים, וְגַם דַּרְכֵי פִתּוּי אֲנָשִׁים וְהַזְּנוּת.
י״ט
וַיֹּאמֶר לָהּ: "בְּיָפְיֵךְ תִּמְשְׁלִי בָאֲנָשִׁים, וּבְקַסְמַיִךְ תַּשִּׂיגִי כׇל־מַחְסוֹרֵךְ."
כ׳
וַתִּלְמַד חֹרְפַל לְהָבִין בַּלְּחָשִׁים וּבַקְּסָמִים, וְגַם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיָפְיָהּ כִּכְלִי לְהַשִּׂיג מַטָּרוֹתֶיהָ.
כ״א
וַיֹּאמֶר לָהּ בִּלְעָם: "הֵן תּוּכְלִי לָלֶכֶת אֶל־מְלָכִים וְשָׂרִים, וּלְפַתּוֹתָם בְּחֵנֵךְ, וּלְהִמָּלֵט מֵהֶם עִם כֶּסֶף וְזָהָב."
כ״ב
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ לָהּ שְׁנָתַיִם אֵצֶל בִּלְעָם, וַתְּהִי לִמְקַסֶּמֶת וּלְזוֹנָה.
כ״ג
וַיִּשְׁלַח אוֹתָהּ בִּלְעָם אֶל־עָרִים וְאֶל־מַחֲנוֹת, לְפַתּוֹת מְלָכִים וְשָׂרִים, וּלְהָבִיא לוֹ שֹׁחַד וּבִזָּה. וַתֵּלֶךְ חֹרְפַל וַתַּעַשׂ כִּדְבָרָיו, וַתַּצְלַח בְּדַרְכֵי הָרָעָה."
על הפרק
פרק זה מתאר את בריחתה של חורפל ממחנה עמלק לאחר השפלתה הפומבית, ואת מפגשה עם בלעם בן בעור המכשף. מה שנראה בתחילה כהצלה, מתגלה כמלכודת חדשה. בלעם מנצל את מצוקתה ותמימותה, ומלמד אותה דרכי כשפים וזנות. זהו פרק על מעבר מסוג אחד של עבדות לאחר - מעינויי עמלק לניצול בלעם.