משל אורפליה
בחר פרק (1-14)
מדרש אורפליה - פרק ה׳
חלום האם - התעוררות לתשובה
א׳
וַתְּהִי חֹרְפַל בַּיָּמִים הָהֵם כִּכְלִי רֵיק, אֲשֶׁר אֵין בּוֹ נֶפֶשׁ וְרוּחַ.
ב׳
וַתַּבֵּט עַל חַיֶּיהָ וַתֹּאמַר: "לָמָּה זֶה אָנֹכִי חַיָּה? מַה יִּתְרוֹן בְּקִיּוּמִי בָּעוֹלָם?"
ג׳
וְכׇל־מַעֲשֶׂיהָ הָיוּ כַחֲלוֹם מָר, וְלֹא מָצְאָה שִׂמְחָה בְּשׁוּם דָבָר.
ד׳
גַּם כִּי יָפְיָהּ רַב וְכֹחַ קְסָמֶיהָ גָּדוֹל, הֶחֱשִׁיבָה כׇל־אֵלֶּה כְּאַיִן וָאֶפֶס.
ה׳
וַיְהִי בְלַיְלָה אֶחָד, וַתִּישַׁן חֹרְפַל שְׁנַת עָמָל, וְהִנֵּה חָלְמָה חֲלוֹם.
ו׳
וַתֵּרֶא בַחֲלוֹם אִשָּׁה יְפַת פִּיָּה, זַכָּה וּטְהוֹרָה, עֹמֶדֶת לְפָנֶיהָ בְּאוֹר נָעִים.
ז׳
וַתַּכֵּר חֹרְפַל כִּי זֹאת אִמָּהּ, אֲשֶׁר לֹא רָאֲתָה מֵעוֹלָם.
ח׳
וַתֵּבְךְ הָאֵם וַתֹּאמֶר: "בִּתִּי חֲבִיבָתִי, כַּמָּה אַתְּ יָפָה! כַּמָּה אָהַבְתִּיךְ כְּבָר בְּבִטְנִי! וְעַתָּה אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת אֵלַיִךְ כׇל־הַיָּמִים."
ט׳
וַתֹּאמֶר עוֹד הָאֵם: "רָאִיתִי אֶת־כׇל־אֲשֶׁר עָבַר עָלַיִךְ, וְנִשְׁבַּר לִבִּי בַעֲבוּרֵךְ. לֹא לְכָךְ יְלַדְתִּיךְ, כִּי אִם לִהְיוֹת לִקְדֹשָׁה וּלְטָהֳרָה. חֲבִיבָתִי, עוֹדֵךְ יְכוֹלָה לָשׁוּב!"
י׳
וַתִּיקַץ חֹרְפַל מִשְּׁנָתָהּ, וַתִּרְגַּז נַפְשָׁהּ עַד מְאֹד.
י״א
וַתֹּאמֶר: "הֲאָמְנָם חֲלוֹם הָיָה זֶה? אַךְ כַּמָּה אֲמִתִּי הָיָה הַדָּבָר!"
י״ב
וַתִּזְכֹּר אֶת־קוֹל אִמָּהּ וְאֶת־מַבָּטָהּ הֶחָמוּר. וַתֵּשֶׁב יָמִים רַבִּים בִּדְאָגָה, וְלֹא יָכְלָה לָשׁוּב אֶל־מַעֲשֶׂיהָ הָרִאשֹׁנִים.
י״ג
כׇל־פַּעַם אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ בִלְעָם לְמִשְׁלַח רָע, רָאֲתָה לְנֶגֶד עֵינֶיהָ אֶת־פְּנֵי אִמָּהּ הַבּוֹכִיָּה.
י״ד
וַיְהִי יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר גָּדַל הַכְּאֵב בְּקִרְבָּהּ עַד בִּלְתִּי נָשׂוֹא, וַתֹּאמֶר: "טוֹב לִי לָמוּת מֵחַיּוֹת בְּנִוּוּל וּבְטֻמְאָה."
ט״ו
וַתִּקַּח פִּגָּיוֹן, וַתֵּלֶךְ אֶל־בְּאֵר מַיִם זַכִּים אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר.
ט״ז
וַתַּבֵּט אֶל־פָּנֶיהָ בַמַּיִם וַתֹּאמֶר: "זֹאת הִיא הָאַחֲרוֹנָה - אֶרְאֶה פָנַי בַּמַּיִם וְאָמוּת."
י״ז
וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הִבִּיטָה בַמַּיִם, רָאֲתָה הִשְׁתַּקְּפוּת פָּנֶיהָ, וְעִמָּהּ - דְּמוּת אִמָּהּ עֹמֶדֶת מֵאַחֲרֶיהָ! וּכְקוֹל בַּת־קוֹל נִשְׁמַע: "אֲהוּבָתִי, אָנֹכִי עִמָּךְ וְאֹהַבְתִּיךְ!"
י״ח
וַתַּעַל בְּלֵב חֹרְפַל הַרְגָּשָׁה אֲשֶׁר לֹא חָוְתָה מֵעוֹלָם - הַרְגָּשַׁת אַהֲבָה טְהוֹרָה וְחִנָּם, בְּלִי תְנַאי וּבְלִי מַטָּרָה רָעָה.
י״ט
וְהַהַרְגָּשָׁה הַהִיא הָיְתָה כְּמוֹ אֵשׁ בֹּעֶרֶת בְּתוֹךְ לִבָּהּ.
כ׳
וַתִּפֹּל חֹרְפַל עַל בִּרְכֶּיהָ וַתֵּבְךְ בֶּכִי מָר וּבַחֲרָטָה עֲמֻקָּה. וַתֹּאמֶר בִּדְמָעוֹת: "חָטָאתִי חֵטְא גָּדוֹל! הָרַגְתִּי נְקִיִּים! עָשִׂיתִי תוֹעֵבוֹת! אֵיךְ אוּכַל לְכַפֵּר עַל מַעֲשָׂי?"
כ״א
וַתִּשְׁפֹּךְ נַפְשָׁהּ בִּבְכִי וַתֹּאמֶר: "אִמִּי, אִם רוּחֵךְ שֹׁמַעַת אוֹתִי - רוֹצָה אָנֹכִי לָשׁוּב! רוֹצָה אֲנִי לִהְיוֹת אִשָּׁה טְהוֹרָה כָמוֹךְ! רַק לַמְּדִינִי דֶרֶךְ!"
כ״ב
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָמָה מִבִּכְיָהּ, וַתָּשֶׂם בְּלִבָּהּ לִבְרֹחַ מִמְּקוֹם הַחֵטְא וְהַטֻּמְאָה.
כ״ג
וַתָּשׇב בַּלַּיְלָה אֶל־אֹהֶל בִּלְעָם, וְהוּא יָשֵׁן.
על הפרק
פרק זה מתאר את נקודת המפנה הגדולה בחייה של חורפל. לאחר שנים של חיי חטא ואשמה, היא מגיעה לשפל הנפשי המוחלט ושוקלת להתאבד. במצב זה, היא זוכה לחלום מיוחד עם אמה שמתה בלידתה. האם מראה לה אהבה ללא תנאי ומעוררת בה את הרצון הראשון לתשובה אמיתית. זהו פרק על כוח האהבה הטהורה וההתעוררות הרוחנית.