משל אורפליה
בחר פרק (1-14)
@@ -1,47 +1,76 @@
מדרש אורפליה - פרק ו׳
הבריחה והמפגש - אור ראשון
א׳
וַתִּקַּח חֹרְפַל אֶת־כׇל־אֲשֶׁר יָכְלָה לָשֵׂאת - מַיִם וָלֶחֶם, וּכְלֵי קְסָמֶיהָ וּמְעַט כָּסֶף.
ב׳
וַתִּבְרַח מִן־הַמָּקוֹם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
ג׳
וַתֵּלֶךְ חֹרְפַל עָמֹק בַּמִּדְבָּר, רְחוֹקָה מִכׇל־יִשּׁוּב וּמִכׇל־אָדָם.
ד׳
וַתִּסָּתֵר בֵּין הַסְּלָעִים וּבַמְּעָרוֹת, וַתִּחְיֶה מִן־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר לָקְחָה.
ה׳
וַתֵּשֶׁב חֹרְפַל בַּמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים, וְכׇל־פַּעַם אֲשֶׁר קָרְבוּ אֵלֶיהָ אֲרָיוֹת אוֹ דֻּבִּים, לָחֲשָׁה לַחַשׁ קַדְמוֹן וַתִּקְרָא לַנְּחָשִׁים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר.
ו׳
וַיָּבֹאוּ הַנְּחָשִׁים וַיַּקִּיפוּ אוֹתָהּ כְחוֹמָה חַיָּה, וַתָּנֹס כׇל־חַיָּה רָעָה מִפְּנֵיהֶם.
ז׳
וַתִּמְצָא מַעְיְנוֹת נִסְתָּרִים וּפֵרוֹת בַּר בֶּהָרִים, וַתִּחְיֶה מֵהֶם.
ח׳
אַךְ לִבָּהּ הָיָה עָצוּב, כִּי לְבַדָּהּ הִיא בָּעוֹלָם, וְלֹא יָדְעָה אָנָה פָנֶיהָ.
ט׳
וַיְהִי בְלַיְלָה אֶחָד, וַתֵּשֶׁב עַל רֹאשׁ הָהָר, וַתִּשְׁמַע קוֹלוֹת רְחוֹקִים וְרַעַשׁ עַמִּים רַבִּים.
י׳
וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: "מַה הַקּוֹל הַזֶּה? הֲעַמִּים גְּדוֹלִים הֹלְכִים בַּמִּדְבָּר?"
י״א
וַתִּקְרַב אֶל־עֵבֶר הַקּוֹל בִּזְהִירוּת, וַתִּסָּתֵר מֵאַחֲרֵי הַסְּלָעִים.
י״ב
וְהִנֵּה מַרְאֶה אֲשֶׁר לֹא רָאֲתָה כָמֹהוּ מֵעוֹלָם - עַם רַב וְעָצוּם הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְלִפְנֵיהֶם עַמּוּד אֵשׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא מֵאִיר אֶת־הַדָּרֶךְ.
י״ג
וַתִּפֹּל חֹרְפַל עַל פָּנֶיהָ מִפַּחַד וָיִרְאָה, כִּי לֹא אֵשׁ רְגִילָה הָיְתָה הַזֹּאת, כִּי אִם אֵשׁ קְדֹשָׁה וּטְהוֹרָה הַמַּבְרֶקֶת בְּאוֹר עֶלְיוֹן.
י״ד
וְכׇל־הָעָם הָיוּ הוֹלְכִים בְּשֶׁקֶט וּבְכָבוֹד, וְרוּחַ קֹדֶשׁ חֹפֶפֶת עֲלֵיהֶם.
ט״ו
וַתַּחְשֹׁב חֹרְפַל בְּלִבָּהּ רֶגֶשׁ זָר - מִצַּד אֶחָד פַּחַד גָּדוֹל, כִּי יָדְעָה כִּי תּוּכַל הָאֵשׁ לְשָׂרְפָהּ עַל חֲטָאֶיהָ.
ט״ז
וּמִצַּד שֵׁנִי - תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה לִקְרֹב, כִּי חָשָׁה כִּי בָאֵשׁ הַזֹּאת תִּמָּצֵא לָהּ תִּקְוַת טָהֳרָה.
י״ז
וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: "מִי הָעָם הַזֶּה? וְאֵיזֶה אֱלֹהִים הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם בָאֵשׁ הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת? הֲכִי זֶה אֱלֹהֵי הָאֱמֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ עֶזְרָה?"
י״ח
וַתַּחֲרֹץ בְּלִבָּהּ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם מֵרָחוֹק, לָדַעַת מִי הֵם וּמַה דַּרְכֵיהֶם.
י״ט
וַתֵּלֶךְ יוֹם אַחֲרֵי יוֹם עַל הַגְּבָעוֹת הַסְּמוּכוֹת, נִסְתֶּרֶת וְצוֹפָה.
כ׳
וַתֵּרֶא אֵיךְ הֵם חֹנִים בַּלַּיְלָה בְּסֵדֶר וּבְכָבוֹד, וְכֵיצַד קָמִים בַּבֹּקֶר בְּשִׁיר וּתְהִלָּה.
כ״א
וַתִּשְׁמַע אוֹתָם מְדַבְּרִים עַל ה' וְעַל מֹשֶׁה, וְעַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם.
כ״ב
וַיַּעַבְרוּ שִׁשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם, וְחֹרְפַל שֹׁקֶדֶת וְצוֹפָה מֵרָחוֹק.
כ״ג
וְכׇל־יוֹם גָּדְלָה תְשׁוּקָתָהּ לָדַעַת עֲלֵיהֶם, אַךְ גַּם פַּחְדָּהּ הִתְחַזֵּק שֶׁמָּא יַכִּירוּ בָהּ וְיַהַרְגוּהָ כִּמְכַשֵּׁפָה.
כ״ד
וְהָאֹכֶל כָּלָה מִמֶּנָּה, וְגַם הַמַּיִם אָזְלוּ מִבַּקְבּוּקָהּ, וַתֵּדַע כִּי חַיֶּיהָ בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה.
כ״ה
אַךְ לֹא הֵעֵזָה לִקְרֹב אֶל־הַמַּחֲנֶה.
כ״ו
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁבְעָה וְהַשִּׁשִּׁים, בְּעֵת צׇהֳרַיִם חַמִּים, וַתֵּשֶׁב חֹרְפַל תַּחַת עֵץ קָטָן רָחוֹק מֵהַמַּחֲנֶה.
כ״ז
וַתָּחֶל לְהִתְעַלֵּף מֵחֹסֶר מַיִם, וְהִנֵּה רָאֲתָה בָּחוּר צָעִיר יוֹצֵא מִן־הַמַּחֲנֶה לְבַדּוֹ, נֹשֵׂא כַד מַיִם וְכִיס אֹכֶל.
כ״ח
וַיִּרְאֶהָ מֵרָחוֹק, וַתִּבָּהֵל מְאֹד וַתָּקֹם עַל רַגְלֶיהָ.
כ״ט
וַתִּשְׁלֹף בְּפַחְדָּהּ חַרְבָּהּ הַקְּטַנָּה וַתַּחֲזִיקֶנָּה בְּיָד רוֹעֶדֶת.
ל׳
וְהַבָּחוּר לֹא נִבְהַל וְלֹא נִרְתָּע. כִּי הֵרִים יָדוֹ לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר בְּקוֹל נָעִים וְרַחוּם: "אַל תִּירְאִי אֲחֹתִי, רֹאֶה אָנֹכִי כִּי אֵין לָךְ מַיִם וְאֹכֶל. קְחִי מִיָּדִי וְחָיִי."
ל״א
וַיָּשֶׂם הַבָּחוּר אֶת־כַּד הַמַּיִם וְאֶת־הַכִּיס עַל אֶבֶן קְרֹבָה, וַיָּסֹג לְאָחוֹר מְעַט. וַיֹּאמֶר: "רֹאֶה אָנִי כִּי אַתְּ בְּמַצּוֹקָה וּפוֹחֶדֶת. לֹא אַזִּיק לָךְ וְלֹא אַכְפֶּה עָלָיִךְ. רַק שְׁתִי וַאִכְלִי."
ל״ב
וַתִּפְעַם חֹרְפַל מְאֹד בְּמַעֲשֵׂהוּ הַזֶּה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נָהַג עִמָּהּ אִישׁ כָּבוֹד כָּזֶה. תָּמִיד הָיוּ לֹקְחִים מִמֶּנָּה אוֹ דֹרְשִׁים מִמֶּנָּה, וְעַתָּה יֵשׁ מִי שֶׁנּוֹתֵן לָהּ בְּחִנָּם, בְּלִי לְבַקֵּשׁ תְּמוּרָה.
ל״ג
וַתִּכָּשֵׁל וַתִּפֹּל עַל בִּרְכֶּיהָ, וַתֵּשְׁתְּ מַיִם כְּמוֹ נַפְשָׁהּ הַשָּׁבָה אֵלֶיהָ.
ל״ד
וַתֹּאכַל מִן־הַלֶּחֶם וּמִן־הַפֵּרוֹת אֲשֶׁר נָתַן לָהּ, וַיֵּרַךְ לִבָּהּ בְּהַכָּרַת הַטּוֹב. וַתִּשָּׂא עֵינֶיהָ, וְהִנֵּה הַבָּחוּר עֹמֵד מִמֶּרְחָק וּמְחַכֶּה בְּסַבְלָנוּת.
ל״ה
וַיָּחֹם בְּלִבָּהּ רֶגֶשׁ זָר - רֶגֶשׁ כָּבוֹד וְהוֹקָרָה, אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה מֵעוֹלָם.
ל״ו
וַתֹּאמֶר בְּקוֹל חָלוּשׁ: "אֲדֹנִי, מִי אַתָּה? מַה שְּׁמֶךָ?" וַיְחַיֵּךְ הַבָּחוּר וַיֹּאמֶר בַּעֲנָוָה: "נָדָב שְׁמִי, וַאֲנִי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַהֹלְכִים בַּמִּדְבָּר עַל פִּי ה' אֱלֹהֵינוּ."
על הפרק
פרק זה מתאר את בריחתה של חורפל מבלעם והתחלת מסעה החדש במדבר. היא מגלה את עם ישראל הנוסע במדבר בהדרכת עמוד האש, וצופה בהם מרחוק במשך חודשיים. כאשר היא כמעט מתה מרעב וצמא, היא פוגשת לראשונה בישראלי - נדב, בחור צעיר שמגלה כלפיה חסד ללא תנאי. זהו הפרק שמתחיל את התיקון - המפגש הראשון עם הטוב האמיתי.