משל אורפליה
בחר פרק (1-14)
מדרש אורפליה - פרק ז׳
הלימוד והשינוי - מחורפל לאורפליה
א׳
וַתֹּאמֶר חֹרְפַל: "יִשְׂרָאֵל? וּמִי הוּא ה' אֱלֹהֵיכֶם? וְלָמָּה אַתֶּם הֹלְכִים בַּמִּדְבָּר הַזֶּה?" וְהַסַּקְרָנוּת בּוֹעֶרֶת בְּעֵינֶיהָ כְּאֵשׁ קְטַנָּה.
ב׳
וַיֵּשֶׁב נָדָב עַל הָאֶבֶן הַסְּמוּכָה וַיֹּאמֶר: "סִפּוּר אָרֹךְ הוּא, אֲבָל בְּחֵפֶץ לֵב אֲסַפְּרֶנּוּ לָךְ."
ג׳
וַיְסַפֵּר לָהּ עַל עַבְדוּת מִצְרַיִם, וְעַל מֹשֶׁה אֲשֶׁר שָׁלַח ה' לְהוֹצִיאָם.
ד׳
וְחֹרְפַל שֹׁמַעַת וּמִתְמַהָּה, וּשְׁאֵלוֹתֶיהָ רַבּוֹת: "וְאֵיךְ יוּכַל אֱלֹהִים אֶחָד לְנַצֵּחַ אֶת־כׇל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם?" "וּמַדּוּעַ בָּחַר דַּוְקָא בָכֶם?" "וְהָאֵשׁ הַהִיא בַּלַּיְלָה - הֲכִי זֶהוּ אֱלֹהֵיכֶם עַצְמוֹ?"
ה׳
וְנָדָב עוֹנֶה בְּסַבְלָנוּת וּבְאַהֲבָה, וְרוֹאֶה כִּי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת כִּצְמֵאָה לַמַּיִם אֶת־כׇל־דְּבָרָיו.
ו׳
וַיְסַפֵּר לָהּ עַל קְרִיעַת יַם סוּף, וְעַל מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל הַמָּן הַיּוֹרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם.
ז׳
וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְעַמּוּד הָאֵשׁ הֵחֵל לָזוּז, קָם נָדָב וַיֹּאמֶר: "חַיָּב אָנִי לָשׁוּב אֶל־עַמִּי, כִּי לֹא יַמְתִּינוּ לִי."
ח׳
וַיִּפֶן אֶל־חֹרְפַל וַיֹּאמֶר: "הֲתָבוֹאִי עִמִּי?"
ט׳
וַתִּירָא חֹרְפַל יִרְאָה גְדוֹלָה וַתֹּאמֶר: "לֹא, לֹא אוּכַל! אֵינִי רְאוּיָה לָבוֹא בֵין עַם קָדוֹשׁ כָּמוֹכֶם. עָוֹן רַב וְטֻמְאָה גְדוֹלָה לִי."
י׳
וַיַּרְא נָדָב אֶת־יְגוֹנָהּ וַיֹּאמֶר: "אֲחֹתִי, אֱלֹהֵינוּ הוּא אֵל סְלִיחוֹת וְרַחֲמִים. אִם תִּרְצִי לָשׁוּב אֵלָיו - יְקַבֵּל אוֹתָךְ."
י״א
וַיִּתֵּן לָהּ עוֹד מַיִם וְלֶחֶם, וַיֹּאמֶר: "אִם תַּמְתִּינִי פֹה, אָבוֹא אֵלַיִךְ בַּלַּיְלָה וַאֲלַמֶּדְךָ עוֹד."
י״ב
וַיֵּלֶךְ נָדָב, וְחֹרְפַל נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ, וְלִבָּהּ מָלֵא תִקְוָה חֲדָשָׁה.
י״ג
וַיְהִי מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם - כׇל־לַיְלָה יָצָא נָדָב מִן־הַמַּחֲנֶה בַחֹשֶׁךְ, וַיָּבֹא אֶל־מְקוֹם מַחְבּוֹאָהּ.
י״ד
וַיְלַמֵּד אֶת־חֹרְפַל תּוֹרַת ה' וּמִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו.
ט״ו
וַתִּלְמַד עַל שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים, עַל כַּשְׁרוּת וְטָהֳרָה, עַל צְדָקָה וָחֶסֶד.
ט״ז
וְכׇל־מִלָּה הָיְתָה כְּאוֹר נָכְרִי הַבָּא בְחֹשֶׁךְ לִבָּהּ וּמַדְלִיק אוֹתוֹ.
י״ז
וַתֹּאמֶר לְנָדָב לְלַיְלָה אֶחָד: "נָדָב חֲבִיבִי, כַּמָּה יָפִים דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים! רוֹצָה אֲנִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵעַמְּךָ. הֲיְקַבְּלוּנִי?"
י״ח
וַיֹּאמֶר נָדָב: "זֶה תָּלוּי לֹא רַק בָּךְ, כִּי אִם גַּם בַּחֲכָמִים וּבַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר מִנָּה מֹשֶׁה. וַאֲנִי אֶשְׁאָלֵם."
י״ט
וַיֵּלֶךְ נָדָב אֶל־הַשֹּׁפְטִים וַיְסַפֵּר לָהֶם עַל־הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מָצָא בַמִּדְבָּר, וְעַל תְּשׁוּקָתָהּ הַגְּדוֹלָה לָשׁוּב אֶל־ה'. וְלֹא יָדַע נָדָב עַל עָבְרָהּ.
כ׳
וַיֹּאמְרוּ הַשֹּׁפְטִים: "אִם תְּקַבֵּל עָלֶיהָ אֶת־חֻקֵּי ה' וְתוֹרָתוֹ, וְתִשָּׁבַע לַעֲזֹב כׇל־עֲבוֹדָה זָרָה וְכׇל־דָּבָר אָסוּר - נְקַבְּלֶנָּה בְּחֵפֶץ לֵב."
כ״א
וַיָּשׇב נָדָב וַיַּגֵּד לְחֹרְפַל אֶת־דִּבְרֵיהֶם.
כ״ב
וַתִּשְׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתֹּאמֶר: "מְקַבֶּלֶת אֲנִי! נִשְׁבַּעַת אֲנִי בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד כְשָׁפִים, וְלֹא אֶסְגֹּד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא אֶגַּע בְּכׇל־דָּבָר טָמֵא וְאָסוּר!"
כ״ג
וּלְאוֹת כִּי הִיא מַתְחֶלֶת חַיִּים חֲדָשִׁים, בִּקְּשָׁה מִנָּדָב לְשַׁנּוֹת אֶת־שְׁמָהּ.
כ״ד
וַתֹּאמֶר: "חֹרְפַל הָיָה שֵׁם הַחֹשֶׁךְ וְהָעֲרָפֶל אֲשֶׁר בָהֶם חָיִיתִי. עַתָּה רוֹצָה אֲנִי לְהִקָּרֵא אוֹרְפַּלְיָה, כִּי אוֹר ה' הֵאִיר עַל נַפְשִׁי וְהִדְלִיק בִּי נֵר חָדָשׁ."
כ״ה
וַיִּשְׂמַח נָדָב וַיֹּאמֶר: "שֵׁם נָאֶה וְהוֹלֵם לָךְ, אוֹרְפַּלְיָה!" וַיָּכִינוּ אוֹתָהּ לָבוֹא אֶל־הַמַּחֲנֶה.
כ״ו
וַיְהִי כְבוֹאָהּ אוֹרְפַּלְיָה אֶל־עַם יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְמְהוּ רַבִּים, כִּי יְפַת תֹּאַר מְאֹד הָיְתָה, וְלֹא דִּבְּרָה כְמוֹתָם.
כ״ז
אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַכְנָעָתָהּ הָאֲמִתִּית וְאֶת־חֶשְׁקָהּ לִלְמֹד, קִבְּלוּ אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה. וְאוֹרְפַּלְיָה מֵעֵת הַהִיא לֹא נָגְעָה עוֹד בִּקְסָמִים וּלְחָשִׁים.
כ״ח
כׇל־חׇכְמוֹת הַכְּשָׁפִים זָרְקָה מִלִּבָּהּ, וּבִמְקוֹמָם מִלְּאָה לִבָּהּ בְּתוֹרַת ה' וּמִצְוֹתָיו.
כ״ט
וַיִּקַּח נָדָב אֶת־אוֹרְפַּלְיָה לְאִשָּׁה, וַתְּהִי לוֹ לְאֵשֶׁת חֵן וַחֲסִידָה.
ל׳
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ אֶלְעָזָר, כִּי אָמְרוּ: "אֱלֹהֵינוּ עֲזָרָנוּ לִמְצֹא זֶה אֶת־זֹאת, וְהוֹצִיאָנוּ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל."
על הפרק
פרק זה מתאר את התהליך המופלא של התשובה והשינוי. חורפל שואלת על עם ישראל ואלוהיו, ונדב מלמד אותה בסבלנות על התורה והמצוות. לאחר תקופת לימוד, היא מבקשת להצטרף לעם ישראל ומקבלת על עצמה את כל החוקים. כסימן לחיים החדשים, היא משנה את שמה לאורפליה, נישאת לנדב ויולדת בן. זהו פרק השלמת התיקון - מהחושך המוחלט לאור מלא.