ספר הושע - פרק ח׳

א׳אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל־בֵּית יְהֹוָה, יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ׃
ב׳לִי יִזְעָקוּ, אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל׃
ג׳זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב, אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ׃
ד׳הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי, כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת׃
ה׳זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן חָרָה אַפִּי בָּם, עַד־מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן׃
ו׳כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא, כִּי־שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן׃
ז׳כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ, קָמָה אֵין־לוֹ צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה־קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ׃
ח׳נִבְלַע יִשְׂרָאֵל, עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ בּוֹ׃
ט׳כִּי־הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ, אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים׃
י׳גַּם כִּי־יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם, וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים׃
י״אכִּי־הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחוֹת לַחֲטֹא, הָיוּ־לוֹ מִזְבְּחוֹת לַחֲטֹא׃
י״ב(אכתוב) [אֶכְתׇּב־]לוֹ (רבו) [רֻבֵּי] תּוֹרָתִי, כְּמוֹ־זָר נֶחְשָׁבוּ׃
י״גזִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יְהֹוָה לֹא רָצָם, עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֺנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ׃
י״דוַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת־עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ׃