ספר הושע - פרק ט׳

א׳אַל־תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל ׀ אֶל־גִּיל כָּעַמִּים כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ, אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כׇּל־גׇּרְנוֹת דָּגָן׃

ב׳גֹּרֶן וָיֶקֶב לֹא יִרְעֵם, וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ בָּהּ׃

ג׳לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ יְהֹוָה, וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ׃

ד׳לֹא־יִסְּכוּ לַיהֹוָה ׀ יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ־לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כׇּל־אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ, כִּי־לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהֹוָה׃

ה׳מַה־תַּעֲשׂוּ לְיוֹם מוֹעֵד, וּלְיוֹם חַג־יְהֹוָה׃

ו׳כִּי־הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם, מַחְמַד לְכַסְפָּם קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ בְּאׇהֳלֵיהֶם׃

ז׳בָּאוּ ׀ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל, אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עֲוֺנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה׃

ח׳צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם־אֱלֹהָי, נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל־כׇּל־דְּרָכָיו מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו׃

ט׳הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה, יִזְכּוֹר עֲוֺנָם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם׃

י׳כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָהֿ בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם, הֵמָּה בָּאוּ בַעַל־פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאׇהֳבָם׃

י״אאֶפְרַיִם כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם, מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן׃

י״בכִּי אִם־יְגַדְּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם, כִּי־גַם־אוֹי לָהֶם בְּשׂוּרִי מֵהֶם׃

י״גאֶפְרַיִם כַּאֲשֶׁר־רָאִיתִי לְצוֹר שְׁתוּלָה בְנָוֶה, וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל־הֹרֵג בָּנָיו׃

י״דתֵּן־לָהֶם יְהֹוָה מַה־תִּתֵּן, תֵּן־לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים׃

ט״וכׇּל־רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי־שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם, לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם כׇּל־שָׂרֵיהֶם סֹרְרִים׃

ט״זהֻכָּה אֶפְרַיִם שׇׁרְשָׁם יָבֵשׁ פְּרִי (בלי) [בַל־]יַעֲשׂוּן, גַּם כִּי יֵלֵדוּן וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם׃

י״זיִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ, וְיִהְיוּ נֹדְדִים בַּגּוֹיִם׃