ספר איוב - פרק י״א
א׳וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר׃
ב׳הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה, וְאִם־אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק׃
ג׳בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁוּ, וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִם׃
ד׳וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי, וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ׃
ה׳וְאוּלָם מִי־יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר, וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ׃
ו׳וְיַגֶּד־לְךָ ׀ תַּעֲלֻמוֹת חׇכְמָה כִּי־כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי־יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֺנֶךָ׃
ז׳הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא, אִם עַד־תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא׃
ח׳גׇּבְהֵי שָׁמַיִם מַה־תִּפְעָל, עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה־תֵּדָע׃
ט׳אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, וּרְחָבָה מִנִּי־יָם׃
י׳אִם־יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר, וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ׃
י״אכִּי־הוּא יָדַע מְתֵי־שָׁוְא, וַיַּרְא־אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃
י״בוְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב, וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד׃
י״גאִם־אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ, וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ׃
י״דאִם־אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ, וְאַל־תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה׃
ט״וכִּי־אָז ׀ תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם, וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא׃
ט״זכִּי־אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח, כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר׃
י״זוּמִצׇּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד, תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה׃
י״חוּבָטַחְתָּ כִּי־יֵשׁ תִּקְוָה, וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב׃
י״טוְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד, וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים׃
כ׳וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח־נָפֶשׁ׃