ספר תהילים - פרק ק״א

א׳לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה, לְךָ יְהֹוָה אֲזַמֵּרָה׃
ב׳אַשְׂכִּילָה ׀ בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי, אֶתְהַלֵּךְ בְּתׇם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי׃
ג׳לֹא־אָשִׁית ׀ לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשֹׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי, לֹא יִדְבַּק בִּי׃
ד׳לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי, רָע לֹא אֵדָע׃
ה׳(מלושני) [מְלׇשְׁנִי] בַסֵּתֶר ׀ רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, אֹתוֹ לֹא אוּכָל׃
ו׳עֵינַי ׀ בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים, הוּא יְשָׁרְתֵנִי׃
ז׳לֹא־יֵשֵׁב ׀ בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים, לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׃
ח׳לַבְּקָרִים אַצְמִית כׇּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ, לְהַכְרִית מֵעִיר־יְהֹוָה כׇּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃