ספר תהילים - פרק קכ״ט

א׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל׃
ב׳רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא־יָכְלוּ לִי׃
ג׳עַל־גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ (למענותם) [לְמַעֲנִיתָם]׃
ד׳יְהֹוָה צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃
ה׳יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר, כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃
ו׳יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃
ז׳שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃
ח׳וְלֹא אָמְרוּ ׀ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת־יְהֹוָה אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהֹוָה׃