ספר תהילים - פרק קל״ט

א׳לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, יְהֹוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע׃
ב׳אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק׃
ג׳אׇרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ, וְכׇל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה׃
ד׳כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְהֹוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ׃
ה׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׃
ו׳(פלאיה) [פְּלִיאָה] דַעַת מִמֶּנִּי, נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ׃
ז׳אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח׃
ח׳אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ׃
ט׳אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׃
י׳גַּם־שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ׃
י״אוָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי׃
י״בגַּם־חֹשֶׁךְ לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה׃
י״גכִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי, תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי׃
י״דאוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד׃
ט״ולֹא־נִכְחַד עׇצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ׃
ט״זגׇּלְמִי ׀ רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ, (ולא) [וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם׃
י״זוְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם׃
י״חאֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן, הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ׃
י״טאִם־תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ ׀ רָשָׁע, וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי׃
כ׳אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה, נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ׃
כ״אהֲלוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהֹוָה ׀ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט׃
כ״בתַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי׃
כ״גחׇקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי׃
כ״דוּרְאֵה אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי, וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם׃