ספר תהילים - פרק ד׳

א׳לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃
ב׳בְּקׇרְאִי עֲנֵנִי ׀ אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חׇנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי׃
ג׳בְּנֵי אִישׁ עַד־מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה׃
ד׳וּדְעוּ כִּי־הִפְלָה יְהֹוָה חָסִיד לוֹ, יְהֹוָה יִשְׁמַע בְּקׇרְאִי אֵלָיו׃
ה׳רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל־מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃
ו׳זִבְחוּ זִבְחֵי־צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל־יְהֹוָה׃
ז׳רַבִּים אֹמְרִים מִי־יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה־עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהֹוָה׃
ח׳נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ׃
ט׳בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי־אַתָּה יְהֹוָה לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃