ספר תהילים - פרק מ״ד

א׳לַמְנַצֵּחַ ׀ לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל׃
ב׳אֱלֹהִים ׀ בְּאׇזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ־לָנוּ, פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם׃
ג׳אַתָּה ׀ יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם, תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם׃
ד׳כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא־הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי־יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם׃
ה׳אַתָּה־הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃
ו׳בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ, בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ׃
ז׳כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי׃
ח׳כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ, וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ׃
ט׳בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כׇל־הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ ׀ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה׃
י׳אַף־זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ, וְלֹא־תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ׃
י״אתְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי־צָר, וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ׃
י״בתִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל, וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ׃
י״גתִּמְכֹּר־עַמְּךָ בְלֹא־הוֹן, וְלֹא־רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם׃
י״דתְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃
ט״ותְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם, מְנוֹד־רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים׃
ט״זכׇּל־הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי, וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי׃
י״זמִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃
י״חכׇּל־זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ, וְלֹא־שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׃
י״טלֹא־נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ, וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אׇרְחֶךָ׃
כ׳כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים, וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת׃
כ״אאִם־שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׃
כ״בהֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקׇר־זֹאת, כִּי־הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב׃
כ״גכִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כׇל־הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃
כ״דעוּרָה ׀ לָמָּה תִישַׁן ׀ אֲדֹנָי, הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח׃
כ״הלָמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עׇנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃
כ״וכִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃
כ״זקוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃