ספר תהילים - פרק פ״ד

א׳לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית, לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר׃
ב׳מַה־יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת׃
ג׳נִכְסְפָה וְגַם־כָּלְתָה ׀ נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי, יְרַנְּנוּ אֶל אֵל־חָי׃
ד׳גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר ׀ קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת, מַלְכִּי וֵאלֹהָי׃
ה׳אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃
ו׳אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז־לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃
ז׳עֹבְרֵי ׀ בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, גַּם־בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה׃
ח׳יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל־חָיִל, יֵרָאֶה אֶל־אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן׃
ט׳יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃
י׳מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים, וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃
י״אכִּי טוֹב־יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי, מִדּוּר בְּאׇהֳלֵי־רֶשַׁע׃
י״בכִּי שֶׁמֶשׁ ׀ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְהֹוָה, לֹא יִמְנַע־טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים׃
י״גיְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃