ספר תהילים - פרק פ״ח

א׳שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל־מָחֲלַת לְעַנּוֹת, מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי׃
ב׳יְהֹוָה אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי, יוֹם־צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ׃
ג׳תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, הַטֵּה אׇזְנְךָ לְרִנָּתִי׃
ד׳כִּי־שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי, וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ׃
ה׳נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר, הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין־אֱיָל׃
ו׳בַּמֵּתִים חׇפְשִׁי כְּמוֹ חֲלָלִים ׀ שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד, וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ׃
ז׳שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת׃
ח׳עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ, וְכׇל־מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה׃
ט׳הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ, כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא׃
י׳עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי־עֹנִי קְרָאתִיךָ יְהֹוָה בְּכׇל־יוֹם, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי׃
י״אהֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא, אִם־רְפָאִים יָקוּמוּ ׀ יוֹדוּךָ סֶּלָה׃
י״בהַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן׃
י״גהֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ, וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה׃
י״דוַאֲנִי ׀ אֵלֶיךָ יְהֹוָה שִׁוַּעְתִּי, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ׃
ט״ולָמָה יְהֹוָה תִּזְנַח נַפְשִׁי, תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃
ט״זעָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר, נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה׃
י״זעָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ, בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי׃
י״חסַבּוּנִי כַמַּיִם כׇּל־הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד׃
י״טהִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ, מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ׃