ספר תהילים - פרק ט׳

א׳לַמְנַצֵּחַ עַל־מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד׃
ב׳אוֹדֶה יְהֹוָה בְּכׇל־לִבִּי, אֲסַפְּרָה כׇּל־נִפְלְאוֹתֶיךָ׃
ג׳אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ, אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃
ד׳בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ׃
ה׳כִּי־עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃
ו׳גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע, שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד׃
ז׳הָאוֹיֵב ׀ תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה׃
ח׳וַיהֹוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃
ט׳וְהוּא יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃
י׳וִיהִי יְהֹוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃
י״אוְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהֹוָה׃
י״בזַמְּרוּ לַיהֹוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן, הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃
י״גכִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא־שָׁכַח צַעֲקַת (עניים) [עֲנָוִים]׃
י״דחָנְנֵנִי יְהֹוָה רְאֵה עׇנְיִי מִשֹּׂנְאָי, מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת׃
ט״ולְמַעַן אֲסַפְּרָה כׇּל־תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן, אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ׃
ט״זטָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם׃
י״זנוֹדַע ׀ יְהֹוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה׃
י״חיָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, כׇּל־גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים׃
י״טכִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, תִּקְוַת (ענוים) [עֲנִיִּים] תֹּאבַד לָעַד׃
כ׳קוּמָה יְהֹוָה אַל־יָעֹז אֱנוֹשׁ, יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל־פָּנֶיךָ׃
כ״אשִׁיתָה יְהֹוָה ׀ מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם, אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה׃