ספר יחזקאל - פרק ז׳
א׳וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
ב׳וְאַתָּה בֶן־אָדָם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ, בָּא הַקֵּץ עַל־[אַרְבַּע] (ארבעת) כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׃
ג׳עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ, וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כׇּל־תּוֹעֲבוֹתָיִךְ׃
ד׳וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמוֹל, כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהֹוָה׃
ה׳כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה, רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה׃
ו׳קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ, הִנֵּה בָּאָה׃
ז׳בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה וְלֹא־הֵד הָרִים׃
ח׳עַתָּה מִקָּרוֹב אֶשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ, וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כׇּל־תּוֹעֲבוֹתָיִךְ׃
ט׳וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמוֹל, כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה מַכֶּה׃
י׳הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה, יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן׃
י״אהֶחָמָס ׀ קָם לְמַטֵּה־רֶשַׁע, לֹא־מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא־נֹהַּ בָּהֶם׃
י״בבָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיּוֹם הַקּוֹנֶה אַל־יִשְׂמָח וְהַמֹּכֵר אַל־יִתְאַבָּל, כִּי חָרוֹן אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָהּ׃
י״גכִּי הַמֹּכֵר אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם, כִּי־חָזוֹן אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲוֺנוֹ חַיָּתוֹ לֹא יִתְחַזָּקוּ׃
י״דתָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ וְהָכִין הַכֹּל וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה, כִּי חֲרוֹנִי אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָהּ׃
ט״והַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת, אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכְלֶנּוּ׃
ט״זוּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמוֹת, אִישׁ בַּעֲוֺנוֹ׃
י״זכׇּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה, וְכׇל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם׃
י״חוְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת, וְאֶל כׇּל־פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכׇל־רָאשֵׁיהֶם קׇרְחָה׃
י״טכַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת יְהֹוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ, כִּי־מִכְשׁוֹל עֲוֺנָם הָיָה׃
כ׳וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ, עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה׃
כ״אוּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל, (וחללוה) [וְחִלְּלוּהוּ]׃
כ״בוַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי, וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ׃
כ״געֲשֵׂה הָרַתּוֹק, כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס׃
כ״דוְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם, וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם׃
כ״הקְפָדָה־בָא, וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם וָאָיִן׃
כ״והֹוָה עַל־הֹוָה תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה, וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים׃
כ״זהַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה, מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹתָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהֹוָה׃