ספר ירמיהו - פרק מ״ב
א׳וַיִּגְּשׁוּ כׇּל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְיוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וִיזַנְיָה בֶּן־הוֹשַׁעְיָה, וְכׇל־הָעָם מִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל׃
ב׳וַיֹּאמְרוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא תִּפׇּל־נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּעַד כׇּל־הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת, כִּי־נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֹתָנוּ׃
ג׳וְיַגֶּד־לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֶךְ־בָּהּ, וְאֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה׃
ד׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא שָׁמַעְתִּי הִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כְּדִבְרֵיכֶם, וְהָיָה כׇּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־יַעֲנֶה יְהֹוָה אֶתְכֶם אַגִּיד לָכֶם לֹא־אֶמְנַע מִכֶּם דָּבָר׃
ה׳וְהֵמָּה אָמְרוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ יְהִי יְהֹוָה בָּנוּ לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן, אִם־לֹא כְּכׇל־הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלֵינוּ כֵּן נַעֲשֶׂה׃
ו׳אִם־טוֹב וְאִם־רָע בְּקוֹל ׀ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר (אנו) [אֲנַחְנוּ] שֹׁלְחִים אֹתְךָ אֵלָיו נִשְׁמָע, לְמַעַן אֲשֶׁר יִיטַב־לָנוּ כִּי נִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ׃
ז׳וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים, וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ׃
ח׳וַיִּקְרָא אֶל־יוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְאֶל כׇּל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וּלְכׇל־הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל׃
ט׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֵלָיו לְהַפִּיל תְּחִנַּתְכֶם לְפָנָיו׃
י׳אִם־שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ, כִּי נִחַמְתִּי אֶל־הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם׃
י״אאַל־תִּירְאוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר־אַתֶּם יְרֵאִים מִפָּנָיו, אַל־תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ נְאֻם־יְהֹוָה כִּי־אִתְּכֶם אָנִי לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ׃
י״בוְאֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְרִחַם אֶתְכֶם, וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם׃
י״גוְאִם־אֹמְרִים אַתֶּם לֹא נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
י״דלֵאמֹר לֹא כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבוֹא אֲשֶׁר לֹא־נִרְאֶה מִלְחָמָה וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמָע, וְלַלֶּחֶם לֹא־נִרְעָב וְשָׁם נֵשֵׁב׃
ט״ווְעַתָּה לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר־יְהֹוָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה, כֹּה־אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם־אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם וּבָאתֶם לָגוּר שָׁם׃
ט״זוְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהָרָעָב אֲשֶׁר־אַתֶּם ׀ דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם וְשָׁם תָּמֻתוּ׃
י״זוְיִהְיוּ כׇל־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־שָׂמוּ אֶת־פְּנֵיהֶם לָבוֹא מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם יָמוּתוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וְלֹא־יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם׃
י״חכִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נִתַּךְ אַפִּי וַחֲמָתִי עַל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם כֵּן תִּתַּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם מִצְרָיִם, וִהְיִיתֶם לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה וְלֹא־תִרְאוּ עוֹד אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה׃
י״טדִּבֶּר יְהֹוָה עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה אַל־תָּבֹאוּ מִצְרָיִם, יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי־הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם׃
כ׳כִּי (התעתים) [הִתְעֵיתֶם] בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם כִּי־אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לֵאמֹר הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כֵּן הַגֶּד־לָנוּ וְעָשִׂינוּ׃
כ״אוָאַגִּד לָכֶם הַיּוֹם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְכֹל אֲשֶׁר־שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׃
כ״בוְעַתָּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר תָּמוּתוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לָבוֹא לָגוּר שָׁם׃