ספר תהילים
פרק י״ב
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳לַמְנַצֵּחַ עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב׳הוֹשִׁיעָה יְהוָה, כִּי גָמַר חָסִיד; כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם.
ג׳שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ; שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ.
ד׳יַכְרֵת יְהוָה כָּל-שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת; לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת.
ה׳אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר-- שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ: מִי אָדוֹן לָנוּ.
ו׳מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים-- עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה; אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ.
ז׳אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת; כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ-- מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.
ח׳אַתָּה-יְהוָה תִּשְׁמְרֵם; תִּצְּרֶנּוּ מִן-הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם.
ט׳סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן; כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם.