ספר תהילים
פרק קמ״ב
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה.
ב׳קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק; קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן.
ג׳אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי; צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד.
ד׳בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי; בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי.
ה׳הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר; אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי.
ו׳זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה; אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
ז׳הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד; הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
ח׳הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ; בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי.