ספר תהילים
פרק ט״ז
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי-חָסִיתִי בָךְ.
ב׳אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה; טוֹבָתִי בַּל-עָלֶיךָ.
ג׳לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה; וְאַדִּירֵי כָּל-חֶפְצִי-בָם.
ד׳יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ; בַּל-אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם-- וּבַל-אֶשָּׂא אֶת-שְׁמוֹתָם עַל-שְׂפָתָי.
ה׳יְהוָה מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי; אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
ו׳חֲבָלִים נָפְלוּ-לִי בַּנְּעִמִים; אַף-נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי.
ז׳אֲבָרֵךְ אֶת-יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי; אַף-לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.
ח׳שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד; כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט.
ט׳לָכֵן שָׂמַח לִבִּי-- וַיָּגֶל כְּבוֹדִי; אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י׳כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.
י״אתּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים; שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת-פָּנֶיךָ-- נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.