ספר תהילים
פרק ד׳
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת; מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב׳בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי; בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי.
ג׳בְּנֵי אִישׁ, עַד-מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה; תֶּאֱהָבוּ רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה.
ד׳וּדְעוּ, כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ; יְהוָה יִשְׁמַע, בְּקָרְאִי אֵלָיו.
ה׳רִגְזוּ וְאַל-תֶּחֱטָאוּ; אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל-מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה.
ו׳זִבְחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק; וּבִטְחוּ אֶל-יְהוָה.
ז׳רַבִּים אֹמְרִים, מִי-יַרְאֵנוּ טוֹב; נְשָׂא-עָלֵינוּ אוֹר-פָּנֶיךָ יְהוָה.
ח׳נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי; מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבוּ.
ט׳בְּשָׁלוֹם, יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן; כִּי-אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.