ספר תהילים
פרק מ״ד
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל.
ב׳אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ; פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.
ג׳אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם; תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם.
ד׳כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ; כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם.
ה׳אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים; צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב.
ו׳בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ; בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ.
ז׳כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח; וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.
ח׳כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ; וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ.
ט׳בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה.
י׳אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ; וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ.
י״אתְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר; וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ.
י״בתִּתְּנֵנוּ כְצֹאן מַאֲכָל; וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ.
י״גתִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן; וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.
י״דתְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ; לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.
ט״ותְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם; מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים.
ט״זכָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי; וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסַּתְנִי.
י״זמִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף; מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.
י״חכָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ; וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ.
י״טלֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ; וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ.
כ׳כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים; וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת.
כ״אאִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ; וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.
כ״בהֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת; כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב.
כ״גכִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם; נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.
כ״דעוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.
כ״הלָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר; תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ.
כ״וכִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ; דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.
כ״זקוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ; וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.