ספר תהילים
פרק נ״ב
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
ב׳בְּבוֹא דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ.
ג׳מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר; חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם.
ד׳הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ; כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֶׂה רְמִיָּה.
ה׳אָהַבְתָּ רָע מִטּוֹב; שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה.
ו׳אָהַבְתָּ כָל דִּבְרֵי בָלַע; לְשׁוֹן מִרְמָה.
ז׳גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל; וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה.
ח׳וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ; וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ.
ט׳הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ; וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ יָעֹז בְּהַוָּתוֹ.
י׳וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים; בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד.
י״אאוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ; וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ.