ספר תהילים
פרק ו׳
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב׳יְהוָה, אַל-בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי; וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.
ג׳חָנֵּנִי יְהוָה, כִּי אֻמְלַל אָנִי; רְפָאֵנִי יְהוָה, כִּי נִבְהֲלוּ עַצְמוֹתָי.
ד׳וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד; וְאַתָּה יְהוָה, עַד-מָתָי.
ה׳שׁוּבָה יְהוָה, חַלְּצָה נַפְשִׁי; הוֹשִׁיעֵנִי, לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
ו׳כִּי-אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ; בִּשְׁאוֹל, מִי יוֹדֶה-לָּךְ.
ז׳יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי; אַשְׁחֶה בְכָל-לַיְלָה מִטָּתִי-- בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה.
ח׳עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; עָתְקָה בְּכָל-צוֹרְרָי.
ט׳סוּרוּ מִמֶּנִּי, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: כִּי-שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִי.
י׳שָׁמַע יְהוָה תְּחִנָּתִי; יְהוָה תְּפִלָּתִי יִקָּח.
י״איֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל-אֹיְבָי; יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.