ספר תהילים

פרק ע״ד

י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו יום י׳
מהיר:
א׳מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח; יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ.
ב׳זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ; הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ.
ג׳הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח; כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ.
ד׳שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ; שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת.
ה׳יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה; בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת.
ו׳ועת וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יַחַד; בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן.
ז׳שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ; לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ.
ח׳אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יַחַד; שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ.
ט׳אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ; אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה.
י׳עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר; יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח.
י״אלָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ; מִקֶּרֶב חוקך חֵיקְךָ כַלֵּה.
י״בוֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם; פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
י״גאַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם; שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם.
י״דאַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן; תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים.
ט״ואַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל; אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן.
ט״זלְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה; אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ.
י״זאַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ; קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם.
י״חזְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֶף יְהוָה; וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ.
י״טאַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ; חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
כ׳הַבֵּט לַבְּרִית; כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס.
כ״אאַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם; עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ.
כ״בקוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ; זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִן נָבָל כָּל הַיּוֹם.
כ״גאַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ; שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד.