ספר תהילים
פרק ע״ז
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר.
ב׳קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה; קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי.
ג׳בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג; מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי.
ד׳אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה; אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה.
ה׳אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי; נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר.
ו׳חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם; שְׁנוֹת עוֹלָמִים.
ז׳אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה; עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי.
ח׳הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי; וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד.
ט׳הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ; גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר.
י׳הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל; אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה.
י״אוָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא; שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן.
י״באזכיר אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ; כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ.
י״גוְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ; וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
י״דאֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ; מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים.
ט״ואַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא; הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ.
ט״זגָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ; בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.
י״זרָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ; אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת.
י״חזֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים; אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ.
י״טקוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל; רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ.
כ׳בַּיָּם דַּרְכֶּךָ ושביליך וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים; וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ.
כ״אנָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ; בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.