ספר תהילים
פרק צ׳
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ו
יום י׳
א׳תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ; בְּדֹר וָדֹר.
ב׳בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל; וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.
ג׳תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא; וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.
ד׳כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר; וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה.
ה׳זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף.
ו׳בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף; לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.
ז׳כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ; וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.
ח׳שַׁתָּ עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
ט׳כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ; כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה.
י׳יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה; וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה.
י״אמִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ; וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ.
י״בלִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע; וְנָבִא לְבַב חָכְמָה.
י״גשׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי; וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.
י״דשַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ; וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ.
ט״ושַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ; שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.
ט״זיֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ; וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם.
י״זוִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.