בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק ב׳
חיפוש מזון
א׳
ויהי אחרי צאתם מגן עדן, וירעבו אדם וחוה רעב גדול, כי בגן עדן היה מזונם מוכן להם מאת ה׳ ולא ידעו חסרון.
ב׳
ויחפשו מזון בארץ, וימצאו רק עשב השדה ומאכל הבהמה, ולא מצאו דבר הדומה לפרי הגן אשר אכלו בו.
ג׳
ויאמר אדם אל חוה: ראי נא, ה׳ אלהים נתן לנו בגן מאכל מלאכים, לחם אבירים אכלנו, ועתה אין לפנינו כי אם עשב הארץ אשר לבהמה ניתן.
ד׳
ותאמר חוה: אכן מרה נפשי מאוד, כי גם הפרי הנחמד אשר היה בגן למראה ולמאכל איננו עוד, ובעבור פרי אחד אבדנו את כולם.
ה׳
ויבקשו שבעת ימים ולא מצאו מאכל אדם, ויאכלו מן העשב כבהמות השדה, ויבכו על שפלותם.
ו׳
ויאמר אדם: הלא בצלם אלהים נעשינו, ובכבוד ובהדר עטרנו, ועתה נאכל כבהמות הארץ, מה נעשה ואיך נחיה בארץ הזאת.
ז׳
וישא אדם קולו אל ה׳ ויאמר: ה׳ אלהים, אל תשכחנו לנצח, תן לנו מזון מן הארץ ואל תעזבנו, כי ידענו כי חטאנו לפניך.
ח׳
ותאמר חוה אל אדם: אדוני, אולי אם נשוב בתשובה לפני ה׳ ירחם עלינו ויתן לנו מחיתנו, כי הוא רחום וחנון.
ט׳
ויאמר אדם: צדקת, חוה, נשוב אל ה׳ בכל לבבנו, אולי יקבל תשובתנו ויושיענו מן המצוקה הזאת.
על הפרק
אדם וחוה מחפשים מזון אך מוצאים רק מאכל בהמות, ולא את לחם המלאכים שאכלו בגן עדן.