בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק ה׳
חוה בנהר החידקל
א׳
וחוה הלכה אל נהר החידקל כאשר ציוה עליה אדם, ותמצא אבן גדולה בתוך הנהר ותעמוד עליה.
ב׳
ותרד אל תוך המים עד צוארה, ושערותיה פרושות על פני המים, ותעמוד שם בשתיקה.
ג׳
ותתפלל חוה בלבה ותאמר: ה׳ אלהים, סלח לי כי אני הייתי סיבת החטא, אני שמעתי בקול הנחש והסתתי את אדם אישי.
ד׳
ותעמוד חוה במימי החידקל, והמים קרים מאוד, ובשרה רעד מן הצינה, אך לא יצאה מן המים כי זכרה את דברי אדם.
ה׳
ותתאבל חוה על כבודה שאבד, ועל מעטה האור שנלקח ממנה, ועל גן עדן אשר לא תשוב אליו עוד.
ו׳
ותעמוד כך ימים רבים, ופניה אל השמים, ודמעותיה מתערבות במי הנהר.
ז׳
ותאמר חוה: אם יקבל ה׳ את תשובתנו, אשוב ואהיה נאמנה לדבר ה׳ כל ימי חיי, ולא אשמע עוד לקול זר.
ח׳
ויהי ביום השמונה עשר לעמידתה במים, ותחל חוה לחלוש מאוד, אך חיזקה את רוחה ועמדה באמונה.
על הפרק
חוה נכנסת לנהר החידקל ועומדת במים בתשובה ובתענית.