בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק י״ט
שמירת הלשון
א׳
פועל שיכור לא יעשיר, ובוזה מועט מעט מעט ייפול.
ב׳
יין ונשים יתעו חכמים, ונלוה לזונות יעז פנים.
ג׳
רקב ותולעים יירשוהו, ונפש עזה תספה.
ד׳
הממהר להאמין קל דעת, והחוטא לנפשו יחטא.
ה׳
השמח ברע ירשע, והשונא דברים ימלט מרע.
ו׳
אל תשנה דבר לעולם, ולא יחסר לך דבר.
ז׳
לא לרע ולא לאוהב תספר, ואם אין חטא לך אל תגל.
ח׳
כי שמע שומעך וישמרך, ובעתו ישנאך.
ט׳
שמעת דבר ימות עמך, חזק אל תירא לא יבקעך.
י׳
מפני דבר יחיל כסיל, כיולדה מפני עולל.
י״א
חץ תקוע בירך בשר, כן דבר בקרב כסיל.
י״ב
הוכח אוהב פן לא עשה, ואם עשה פן יוסיף.
י״ג
הוכח רע פן לא אמר, ואם אמר פן ישנה.
י״ד
הוכח אוהב כי פעמים רכילות, ואל תאמן לכל דבר.
ט״ו
יש נכשל בלשונו ולא בלבו, ומי הוא אשר לא חטא בלשונו.
ט״ז
הוכח רעך טרם תריב, ותן מקום לתורת עליון.
י״ז
כל חכמה יראת ה׳, ובכל חכמה עשיית התורה.
י״ח
ואין חכמה דעת רשעה, ואין תבונה בעצת חטאים.
י״ט
יש ערמה והיא תועבה, ויש סכל חסר חכמה.
כ׳
טוב ירא שמים חסר תבונה, ממרבה שכל ועובר תורה.
כ״א
יש ערמה דקה והיא עולה, ויש מעקם דבר להוציא משפט.
כ״ב
יש רשע מהלך קודר בכפיפות, ותוכו מלא מרמה.
כ״ג
משפיל פניו ומתחרש, ובמקום שלא יכירוהו יקדימך.
כ״ד
ואם מחוסר כוח ימנע מחטוא, אם ימצא עת ירע.
כ״ה
ממראה עינים יוודע איש, וממפגש פנים יוודע נבון.
כ״ו
לבוש גבר וצחוק שיניו, והליכת איש תגיד מה הוא.
כ״ז
יש תוכחה שאינה בעתה, ויש מחריש והוא חכם.
כ״ח
מה טוב להוכיח מלכעוס, והמודה ימנע מחסרון.
כ״ט
כתאוות סריס לבתל, כן עושה משפט בחוזקה.
ל׳
יש מחריש ונמצא חכם, ויש שנוא ברוב דבריו.
על הפרק
פרק זה מזהיר מפני יין ונשים המסיטים מדרך הישר, מדגיש את חשיבות שמירת הסודות, ומלמד להוכיח את הרע לפני שמאמינים לשמועות. בן סירא מראה כי שמירת הלשון היא יסוד החכמה והיושר.