ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

ספר בן סירא - פרק כ׳

דיבור בעיתו

א׳ יש תוכחה שלא בעתה, ויש מחריש והוא נבון.
ב׳ מה טוב להוכיח מלהרגיז, והמודה ימנע ממפח נפש.
ג׳ כתאוות סריס לבעול נערה, כן עושה דין בחזקה.
ד׳ יש מחריש ונמצא חכם, ויש שנוא על רוב דבריו.
ה׳ יש מחריש כי אין לו מענה, ויש מחריש כי יודע עתו.
ו׳ אדם חכם יחריש עד עת, ושוטה ופתי לא ישמור עת.
ז׳ המרבה דברים ישקץ, והמתנשא ישנא.
ח׳ יש הצלחה לאיש ברעה, ויש מציאה לחסרון.
ט׳ יש מתנה שלא תועילך, ויש מתנה שתשלם כפלים.
י׳ יש הכנעה מכבוד, ויש נושא ראשו מן השפלות.
י״א יש קונה רב במעט, ויש משלם שבע על אחד.
י״ב חכם בדברו יחבב עצמו, וחן כסילים ישפך לריק.
י״ג מתנת סכל לא תועילך, כי עיניו רבות תחת אחת.
י״ד מעט יתן והרבה יחרף, ויפתח פיו כקורא.
ט״ו היום ילווה ומחר יבקש, שנאוי איש כזה.
ט״ז לכסיל אין ריע, ואין תודה על טובתו.
י״ז אוכלי לחמו רעי לשון, כמה ואיזה ישחקו עליו.
י״ח מכשול על הארץ טוב ממכשול בלשון, כן מפלת רעים תבוא במהרה.
י״ט איש חסר חן משל בלא עת, תמיד בפי חסרי דעת.
כ׳ משל מפי כסיל נמאס, כי לא יאמרנו בעתו.
כ״א יש נמנע מחטוא מחסרון, ובמנוחתו לא ידאג.
כ״ב יש מאבד נפשו מבושת פנים, ומפני כסיל יאבדנה.
כ״ג יש מפני בושת מבטיח לרעהו, ויקנהו אויב חינם.
כ״ד מום רע באדם כזב, בפי חסרי דעת תמיד הוא.
כ״ה טוב גנב מתמיד כזב, ושניהם שאול יירשו.
כ״ו דרך אדם כזב בלא כבוד, ובושתו עמו תמיד.
כ״ז חכם בדברו ישא עצמו, ואדם נבון ימצא חן בעיני גדולים.
כ״ח עובד אדמתו ירים ערמתו, ומוצא חן בעיני גדולים ירים מחסור.
כ״ט מתנה ושוחד יעוורו עיני חכמים, וכמחסום בפה ישיבו תוכחות.
ל׳ חכמה נסתרת ואוצר נעלם, מה תועלת בשניהם.
ל״א טוב איש מסתיר סכלותו, מאיש מסתיר חכמתו.

על הפרק

פרק זה עוסק בחשיבות הדיבור בזמן הנכון, בהבדל בין שתיקה לדיבור, במשלים על החכם והכסיל, ובהשפעת המתנות על יחסי אנוש. בן סירא מלמד כי יש שתיקה שהיא חכמה ויש דיבור שהוא סכלות.