ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

א׳ בני חטאת הלא תוסיף, ועל הראשונות התפלל.

ב׳ כמפני נחש ברח מן החטא, כי אם תקרב ישכך.

ג׳ שיני אריה שיניו, הממיתים נפשות בני אדם.

ד׳ כחרב פיפיות כל עוולה, למכתה אין תרופה.

ה׳ שוד וגאוה יחריבו עושר, וכן בית גאים יחרב.

ו׳ תפילת מפי עני לאוזן ה׳, ומשפטו במהרה יבוא.

ז׳ שונא מוסר בעקבות חוטאים, וירא ה׳ ישיב אל לבו.

ח׳ מרחוק יוודע גיבור לשון, ונבון ידע כי נכשל.

ט׳ בונה ביתו בממון אחרים, כמקבץ אבניו לקבורתו.

י׳ נעורת פשתים עדת חנפים, ואחריתם להבת אש.

י״א דרך חטאים סלולה מאבנים, ובסופה באר שחת.

י״ב שומר תורה מושל ביצרו, ותכלית יראת ה׳ חכמה.

י״ג לא יתחנך מי שאינו פקח, ויש פקחות המרבה מרירות.

י״ד דעת חכם כנהר שוטף, ועצתו כמעין חיים.

ט״ו קרב כסיל ככלי נקוב, וכל דעת לא יחזיק.

ט״ז דבר חכמה ישמע נבון ויאהב, ויוסיף עליו.

י״ז שמע שוטה ולא ייטב, וישליכנו אחר גוו.

י״ח שיחת כסיל כמשא בדרך, ועל שפת נבון ימצא חן.

י״ט פי נבון יבוקש בקהל, ודבריו ישימו על לב.

כ׳ כבית חרב חכמת כסיל, ודעת בער דברים בלי הבנה.

כ״א כבלים ברגלים מוסר לכסילים, וכאזיקים על יד ימינו.

כ״ב כסיל ירים קולו בצחוק, ואיש נבון בקושי יחייך.

כ״ג עדי זהב מוסר לנבון, וכצמיד על זרוע ימינו.

כ״ד כסיל מהר ברגלו לבוא בבית, ובעל נסיון יבוש מפניו.

כ״ה סכל מפתח יציץ לבית, ואיש מחונך יעמוד בחוץ.

כ״ו חוסר מוסר להאזין בפתח, ונבון יכבד מבושת.

כ״ז שפתי כסילים ידברו שלא להם, ודברי נבונים ישקלו במאזנים.

כ״ח בפי כסילים לבם, ולב חכמים פיהם.

פרק זה קורא לברוח מן החטא, ומשווה בין הכסיל לחכם בהתנהגותם ובדרכי חייהם. בן סירא מראה כי דרך החכמה מובילה לחיים ודרך הסכלות למוות.