ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

א׳ באבן מזוהמת נמשל העצל, כל אדם ישרוק על חרפתו.

ב׳ בגללי בקר נמשל העצל, כל נוגע בו ינער ידו.

ג׳ בושת אב בן חסר מוסר, ובת לחסרון תיוולד.

ד׳ בת נבונה תנחיל בעלה, ומביישת מדווה אביה.

ה׳ עזת פנים תבייש אב ובעל, ומשניהם תבזה.

ו׳ שיר בעת אבל כמוסר בלא עת, מכות ומוסר בכל עת חכמה.

ז׳ מדביק חרס מלמד כסיל, ומעיר ישן משינה עמוקה.

ח׳ מספר לכסיל כמספר לנמנום, ובסוף יאמר מה זה.

ט׳ על מת בכה כי חסר אור, ועל כסיל בכה כי חסר דעת.

י׳ בנחת בכה על מת כי נח, וחיי כסיל רעים ממוות.

י״א אבל מת שבעת ימים, ועל כסיל ורשע כל ימי חייו.

י״ב עם סכל אל תרבה שיחה, ועם בער אל תלך.

י״ג היזהר ממנו פן תמצא צרה, ולא תטמא בהתנערו.

י״ד סור ממנו ותמצא מנוחה, ולא תשתגע בסכלותו.

ט״ו מה כבד מעופרת, ומה שמו אם לא כסיל.

ט״ז חול ומלח ובדיל, נוח לשאת מאיש בער.

י״ז מעשה עץ קשור בבנין לא יתפרק ברעש, כן לב נכון במחשבת תבונה בעת מצוקה לא ייחת.

י״ח לב נטוע על מחשבת שכל, כטיח שיד על קיר מלוטש.

י״ט גדר אבנים על גבעה ברוח לא יתקיים, כן לב כסיל במחשבתו לא יעמוד מפני פחד.

כ׳ דוקר עין יוריד דמעה, ודוקר לב יוציא רגש.

כ״א יורה אבן בצפרים יבריחן, וחורף אוהב יפריד ידידות.

כ״ב על אוהב אל תשלוף חרב, כי יש דרך חזרה.

כ״ג על אוהב אם פתחת פה, אל תירא כי יש מחילה, חוץ מחרפה וגאוה וגילוי סוד ומכת מרמה, על אלה יברח כל אוהב.

כ״ד אמון קנה עם רעך בעניו, ובטובתו יחד תשמח.

כ״ה בעת צרה עמוד אתו, ובעת נחלתו תנחל עמו.

כ״ו לפני אש יקדם הבל תנור, כן לפני דמים חרפות.

כ״ז לשמור אוהב לא אבוש, ומפניו לא אסתיר.

פרק זה עוסק בעצלן ובכסיל, באבל על הסכלות, בשמירת הידידות ובנאמנות. בן סירא מלמד כי הכסיל כבד מחול ועופרת, וכי על הידידות יש לשמור בכל מחיר.