ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

א׳ שקידת עושר תכחיש בשר, ודאגתו תדיר שינה.

ב׳ דאגת שקידה תניד תנומה, וחולי כבד ינקה שינה.

ג׳ עמל עשיר למלא נפשו, ואם ישבות ימלא תענוגות.

ד׳ עמל עני לחסרון ביתו, ואם ישבות יחסר.

ה׳ אוהב זהב לא יצדק, ורודף שחיתות הוא ישבע.

ו׳ רבים נתנו לכליון בגלל זהב, ואבדנם לפניהם.

ז׳ עץ מכשול הוא לעובדיו, וכל סכל ילכד בו.

ח׳ אשרי עשיר נמצא תמים, ואחר זהב לא הלך.

ט׳ מי הוא ונברכהו, כי הפליא בעמו.

י׳ מי נבחן בו וישלם, ותהי לו לתפארת.

י״א מי יכול לפשוע ולא פשע, ולהרע ולא הרע.

י״ב ייכון טובו, ותהילתו יספר קהל.

י״ג על שולחן גדול הושבת, אל תפער עליו גרונך.

י״ד ואל תאמר הרבה עליו, זכור כי רעה עין צרה.

ט״ו רע מעין מה נברא, על כן מכל פנים ידמע.

ט״ז אל תשלח ידך באשר יביט, ואל תדחק עמו בקערה.

י״ז הבן מדעתך את רעך, ובכל דבר התבונן.

י״ח אכול כאדם את אשר לפניך, ואל תלעס פן תימאס.

י״ט חדל ראשון למען מוסר, ואל תהי גרגרן פן תיכשל.

כ׳ ואם בתוך רבים אתה יושב, אל תושט ידך לפני חברך.

כ״א מה מעט לאדם מחונך, ועל משכבו לא יתנשם.

כ״ב מיחוש בטן ושינה בריאה לאיש מתון, קם בבוקר ונפשו שבעה.

כ״ג מכאוב שקידה ובחילה וצירים לאיש גרגרן.

כ״ד ואם נדחקת במאכלים, קום מתוכם והרווח לך.

כ״ה שמע לי בני ואל תבזני, ובאחרית תמצא דברי.

כ״ו בכל מעשיך היה מתון, וכל חולי לא יפגשך.

כ״ז נדיב במאכליו שפתים תברכנה, ועדות טובתו נאמנה.

כ״ח צר עין במאכליו עיר תלין עליו, ועדות רעתו נכונה.

כ״ט אל תתגבר ביין כי רבים הכשיל היין.

ל׳ כור יבחן מחסום, כן יין לבות זדים במריבת שיכורים.

ל״א חיים ליין אם תשתנו במידתו, ומה חיים לחסר יין, הוא לשמחת אנוש נברא.

פרק זה עוסק בדאגת העושר ובהשפעתו, בנימוסי השולחן, במידה באכילה ובשתיית יין בצורה נכונה. בן סירא מלמד כי המתינות באכילה ושתייה היא סימן לחכמה.