ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

א׳ ראש הושמת, אל תתגאה, היה ביניהם כאחד מהם.

ב׳ דאג להם ואחר כן שב, מלא חובתך ואחר כן הסב.

ג׳ למען תשמח בעבורם, ובעד סדר נאה תקבל עטרה.

ד׳ דבר זקן כי נאה לך, בדעת ואל תמנע זמרה.

ה׳ במקום שמיעה אל תשפוך שיחה, ובלא עת אל תתחכם.

ו׳ חותם אודם על חלי זהב, שיר מנגינות על משתה יין.

ז׳ חותם ברקת על משבצת זהב, נעימות שיר על יין טוב.

ח׳ נער דבר בעתך, אם ישאלוך פעמים.

ט׳ קצר דבריך ובמעט אמור הרבה, היה כיודע ומחריש.

י׳ בתוך גדולים אל תשתווה, ובמקום זקנים אל תרבה שיחה.

י״א לפני ברד יקדים ברק, ולפני בוישן יקדים חן.

י״ב בעונה קום ואל תתאחר, רוץ לביתך ואל תתעכב.

י״ג שם שעשע ועשה כחפצך, ובלא חטא ובלא דבר גאוה.

י״ד ועל כל אלה ברך עושך, המשביעך מטובו.

ט״ו דורש ה׳ יקבל מוסר, ומשכימים אליו ימצאו רצון.

ט״ז דורש תורה ימלא ממנה, וחנף ייכשל בה.

י״ז יראי ה׳ ימצאו משפט, וצדקות כאור יאירו.

י״ח איש חוטא יסור מוסר, ולפי רצונו ימצא פסק.

י״ט איש עצה לא ימנע תבונה, וזר וגאה לא ייחת.

כ׳ בלא עצה אל תעש דבר, ובמעשך לא תתחרט.

כ״א בדרך מכשול אל תלך, ואל תיכשל באבנים.

כ״ב אל תבטח בדרך בלא מכשול, ומבניך היזהר.

כ״ג בכל מעשה האמן בנפשך, כי גם זו שמירת מצוות.

כ״ד המאמין בתורה שומר מצוות, והבוטח בה׳ לא יחסר.

פרק זה עוסק בהנהגת המארח, בענווה, בנגינה בסעודה, בבקשת הדרכת ה׳ ובשמירת התורה. בן סירא מלמד כי על האדם לנהוג בענווה ולבקש עצת ה׳ בכל דרכיו.